תשובות הגאונים – שערי תשובה – סימן יב

סימן יב שאלה וענין התשובה הזכיר ואמר הכי:

מה ששאלתם לענין קיבת נכרי ואמרתם דשמיע לכון דאית מאן דשרי ותמהתם מהיכן שרי והא אנן מקצת טרפה אסרי' מק"ו דרבא כו' וגם אנו תמהים עליכם והלא בסוף הדין פירקא דמתני' קא פסקי' בהדיא והלכתא אין מעמידין בעור קיבת נבלה אבל בקיבת נבלה ובקיבת שחיטת נכרי ובקיבת כשרה שינקה מן הטרפה מעמידי' וכ"ש בקיבת טריפה שינקה מן הכשרה מ"ט דחלב המכונס בעור הקיבה פרשא בעלמא הוא והאי ק"ו דרבא לדברי המשנה הראשונה הוא דאית ליה קיבת נבלה אסורה אבל למשנה אחרונה כולהי שריין וליכא ק"ו והיינו דאמר לא קשיא כאן קודם חזרה וכאן לאחר חזרה ומצינו באגרתכם טעות כאן קודם גזרה ולאחר גזרה ולאו הכי הוא אלא קודם חזרה ולאחר חזרה ומיפרשא בע"ז בענין שאל ר' ישמעאל את ר' יהושע מפני מה אסרו כו' אמר לו מפני שמעמידי' בקיבת עגלי ע"ז כו' זהו קודם חזרה ולאחר חזרה וששאלתם לפרש לכם ומשנה לא זזה ממקומה הכי פי' כיון דאקשי' אהא דתנן טרפה שינקה מן הטהורה קיבתה מותרת מהא דקתני רישא קיבת נבלה ושל נכרי אסורה ופריק רב חסדא ולא קם פירוקיה. והדר פריק ר' יצחק אמר ר' יוחנן לא קשיא הא דקתני רישא קיבת נכרי אסורה קודם חזרה שנה ר' והדר חזא לטעמא דר' יאושע אחר חזרה דהתיר קיבת נבלה ותנא סיפא טרפה שינקה מן הכשרה קיבתה מותרת דשמעינן מינה דקיבת נבלה שרייא ולא תקנה לרישא דמתני' אלא כדקיימי קיימ' ומשנה לא זזה ממקומה: לרבינו האיי ז"ל