תשובות הגאונים – שערי תשובה – סימן נו

סימן נו וששאלתם בענין היה עומד בתפילה כתבנו בפי' ברכות היה עומד בתפילה ונזכר שהתפלל פוסק ואפי' באמצע ברכה עיונא דרבנן די לנא במתיבתא משום לא תוסיפו קאמר דסבירא להו תפלות כנג' תמידין תקנום וכי הדר מצלי צלותא אחריתי דחובה עובר משום בל תוסיף אבל תחנוני דלאו תפלת חובה שפיר דמי. ואיכא דמדמי להון דר' יוחנן דאמר ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו פליג' דשמואל וסבר דאעפ"י שהתפלל חוזר ומתפלל וליכא חס ושלום בגמ' כל עיקר דר' יוחנן פלוג אדשמואל ולית לן לשוויה לדר' יוחנן אמאי דעליה אמירא אלא על דר' אלעזר לענין ספק התפלל ספק לא התפלל ואמר ר' יוחנן אי מספקא ליה מלתא ולואי שיתפלל כל היום ואי נמי היה זכור שהתפל' ועמד לכתחלה להתפלל תפלה אחרת דלאו חובה היא והכי קאים בלביה דלאו חובה מצלי אלא מצוה כעין רשות אף שמואל לא אסר וכיון דהכי בזמן שספק התפלל ספק לא התפלל אמר ר' יוחנן ליקום וליצלי דיכיל למימר אדעתיה אי לא צלי הרי היא חובתו ואי צלי תחנוני אינון הילכך ולואי שיתפלל ושפיר דמי אבל היכא שהתפלל ושכח והתחיל בתפל' שניה על מנת שהיא חובתו ונזכר שהתפלל קאמר שמואל אם גומרה כאלו הקריב שני תמידין בשחרית ועובר על בל תוסיף ולא פליג ר' יוחנן בהא מלתא אלא הלכת' כשמואל דאמר פוסק ואפי' באמצע ברכה אבל אם עמד בתפלה בשבת ושכח שהוא שבת והתחיל אחר שלש ראשונות בשל חול גומר את הברכה כדפשט לה רבה בר אבוה לרב נחמן ולא הוי מוסיף דברים דליצלי ח"י בשבת דמן דינא בר חובא הוא ורבנן הוא דלא אטרחוה מפני כבוד שבת ואין שואלין דברי חול הצריכין לחול בשבת ושמעתא דבתרא דרב יהודה אמר שמואל נמי הלכה שאם התפלל ומצא צבור שמתפללין אם יכול לחדש דבר בתפלתו יתפלל ואי לאו אל יתפלל דאי מחדש בה דבר ומוקמת בדעתיה שאינה תפילת חובה אלא נדבה מצוה כעין רשות שפיר דמי אבל חובה אסור ואיכא רבנן דמוקמי לה להא שמעתא בתפילת המוספין אבל תפלות אחרות לא פשיטא להון ולא היא אלא כולה תפילות כהדדי בשבת שמוסיפין אסור להתפלל שנייה אלא א"כ חדש ופשטא דגמ' בהדיא קאמר צריכא דאי אשמועי' קמייתא הוה אמינא היכא דצלי ביחיד לא ליקום שנייה וליצלי ביחיד ולא למהדר צלותא קמ"ל הא שמעתא דאפי' בצבור נמי לא יצלי ולא ליתני ואי אשמועינן הא שנייה הוה אמינא מפתח הוא דלא ניפתח אבל היכא דפתח אימא ניגמר קמ"ל דלא ניגמר ודבר זה ברור שבכל התפלות הוא אומר ובהא שמעתא קאמר אם יכול לחדש דבר ניפתח לכתחלה אדעתא דמחד' אבל קמייתא דכבר פתח לה אדעתא דחובה אעפ"י שיכול לחדש לא יגמור ומשום הכי לא איתמר בה חידוש וכל הדברי' הללו ברורים הם וחזקים הן ולכן הארכנו בפי' שמועה זאת: