תשובות הגאונים – שערי תשובה – סי' נב

סי' נב וששאלתם לענין אם יקראו לאור הנר בשבת דאמר רבה אפי' גבוה שתי קומות ומצאנו בפי' רבי' דהלכה כרבה ומנהגנו כאן בקוראין בבהכ"נ מתקבצין אנשים בליל יוה"כ ופעמים בלילי שבתות וקורין תהלים לאור עששית יש הפרש בין רבים דבהכ"נ לרבים דבתים או בין הנרות דעששיות או לא ועו' ראינו לאדוננו במקצת תשובות כי שנים בענין א' מותר זה הענין המותר כגון פרשה הצריכה לשבת או חזנות שצריכה לאותה שבת או כל דבר שרוצים התלמידים לקרות בתלמו' כמנהגם בחול כלם בענין א' מותר על כן שלחנו לרבינו אדוננו אם הוא מותר או לא כי יש מהך דמיונים שאסרו ילמדנו רבינו אדוננו ודאי הלכת' כרבה ואין אדם חלוק עליו ושני' שקורין בענין א' מותר דהא סליקא שמעתא ומילתא פסיקא שנים קורין בענין א' וטעמא דמלתא דמנטרי אהדדי וליכא למימר דהא מלתא בפרשה או בחזנות שהוצרכנו לאותה שבת אלא כל ענין א' לשנים מותר ואפי' תלמוד גמר' הכי סליק מיהו לא רגילי רבנן למעבד הכי ולא חזי לנא ולא שמיע לן דנקיטי נוסחא וגרסי בשרגא בלילי שבתא ומאן דאסר לאו גמרא נקט אלא סייג שוי במנהגא:

ועוד לו ז"ל

סי' נג וששאלתם היכא דקבע איניש סעודתיה מקמי תשע שעות במעלי שבתא ובמעלי יומא טבא וקדש ליה יומא ועדיין יתיב בסעודתא פורש מפה עילוי פתורא ומקדש ואע"ג דלא ברך ברכת המזון ולאחר דמקדש עביד המוציא וגמר סעודתיה ומברך ברכת המזון:

ועוד לו ז"ל

סי' נד וששאלתם מאן דיתיב אפניא דשבתא וקא שתי חמרא וידע דלאורתא לית ליה חמרא להבדלה. מבדיל כד בעי למיקם מסעודתיה ואע"ג דאיכא עידנא טובא ואע"ג דאסר ליה למעבד עבידתא עד ליליא וכד אתי לאורתא כד חזי נורא מברך על מאורי האש לחוד:

לו ז"ל