תשובות הגאונים – שערי תשובה – סימן מז
סימן מז וששאלתם סדר פדיון הבן פדיון…
סימן מז וששאלתם סדר פדיון הבן פדיון הבן כיצד פדיון הבן תלוי באנשים ולא בנשים וכל מי שנושא אשה שלא ילדה לו מעולם אפי' היו לו כמה בנים מאשה אחרת אם ילדה לו זכר לאחר ל' יום חייב לפדותו מן הכהן בחמש סלעים ואמרו רז"ל שאם עברו עליו ל' יום ולא פדאו חייב להוסיף חומש עד שיגיע מה שראוי לתת לכהן עשרים דנרי ערביים של כסף יפה ואמרו רז"ל שחייב האב לברך בשעה שנותנם לכהן שתי ברכות אקב"ו על פדיון הבן ושהחיינו ונהגו רבותי' ראשי הישיבות המקיימי' מצות כהונה והזריזים בהם כשהם פודים בכור פטר רחם מביאין כוס של יין והדס ומברכי' בורא פרי הגפן ובורא עצי בשמים ואח"כ אומר הכהן בא"ה אמ"ה אשר קדש עובר במעי אמו ומ' יום חלק רמ"ח איברים ואח"כ נפח בו נשמה דכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה עור ובשר הלבישו ובעצמות וגידים סככו דכתי' עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני והאכילו בנס נפלאותיו מאכל ומשתה דבש וחלב להתענג בו וזימן מלאכיו לשמרו במעי אמו דכתיב חיים וחסד עשית עמדי וגו' ואח"כ אומר זה בני בכורי וזהו ראשית אוני ופי שנים ראוי לתת לו שכן כתוב בתורת משה לתת לו פי ב' אמו אומר' זהו בני בכו' שבו פתח הקב"ה דלתי בטני חמש סלעי' נתחייבנו לתת לכהן לפדותו ממנו שכך היא גזרת מלך שנא' אך פדה תפדה ואומר ופדוייו מבן חדש תפדה ונא' ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת יהי רצון מלפני אלהינו שכשם שהכניסו אביו לפדיון זה כך יכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים בא"ה מקדש ישראל בבכוריהם ופדיונם ואח"כ מגביה הכהן שתי ידיו וסומך על ראשו ואומר לאביו איזה חביב עליך יותר בנך או חמש סלעים הללו והאב אומר בני חביב עלי ואני פודהו ופודהו שני פעמים משום דכתיב אך פדה תפדה וכתיב ופדויו מבן וגו' פדויים תרין חד מקו' בריך הוא וחד ממלאך המות ועל זה אני פודהו בחמש סלעים כמצות המקום שנאמר וכל בכור בני אפדה וכתיב וכל בכור בניך תפדה מיד נוטל הכהן הכנס' ומוליכו בידו אצל ראש הבן ואומר חמש סלעים אלו פדיון בנו של פלוני' זה זה פדיון תחת זה חלופי זה על זה יצא זה לכהן ויכנס הבן לחיים וליראת שמים ומברכו ואומר אל יתן למוט רגליך וגו' וכל המזמור:
רבינו שמשון ז"ל בעל התוס' מוסיף על זה ואומר שצריך הכהן לזקוף ידיו ולסמוך על ראשו ולומר כן פה אלישע בן שפט אשר יצק מים ע"י אליהו ב' פעמים והוא טוב וניצול מכל רע ה' שמרך כו':
מקור הטקסט: הספרייה של דיקטה (סריקה ופענוח אוטומטיים, CC BY-SA 4.0; ייתכנו שיבושים). הספר עצמו בנחלת הכלל.