תשובות הגאונים – שערי תשובה – סימן כט

סימן כט וששאלתם חלוקי איסורי עבירות שבתורה היאך מתחלקים מצינו באיסורין שבתורה והעבירות הם נחלקים לששה חלקים הראשון אכילה ושתיה שני מעשה ממש שלישי דבור רביעי הנאה חמישי ראייה ששי קול וריח ואעפ"י שאלו שנים האחרונים כגון הראייה והקול והריח ישנן בכלל הנאה שאני בין הנאת מעשה להנאה שאין בו מעשה ומצינו א' יותר על הששה המחשבה שפוסלת במוקדשין בלבד והם שבעה דרכים הראשון אכילה ושתיה והיא נוהגת בכל האיסורין כגון המאכלים והמשתאות שהן יסוד לעבירות וכגון שצונו הוא המקום ית' שלא לאוכלן ולא לשתותן והאוכל והשותה מהן עובר על התורה אבל הסך או הנהנה מהן אינו עובר ויש מקצת מן האיסורין שאפילו הסך והנהנה עובר והן בכלל החלק הרביעי שהוא ההנאה החלק השני הוא מעשה ממש כגון הרוצח והמכה את חבירו וכל דומיהן וכל לא תעשה שבתורה שיש בה מעשה: השלישי הדבור כגון המגדף והמברך את השם ועוב' ע"ז באמירה או במעשה שמקבלו עליו באלוה וכל לא תעשה שבתורה שאין בו מעשה כגון נשבע וממר ומקלל את חברו בשם שלוקה עליהן ושאר לא תעשה שבתורה נמי שאין בו מעשה אעפ"י שאין לוקה עליהן עובר על האיסורא. הרביעי בהנאה כגון הבועל את העריות ואעפ"י שהבעילה היא קצת בכלל החלק השני שהוא מעשה ממש וזהו החלק הרביעי שהוא ההנאה עיקרו ככל איסורין שבתורה שאסורין בהנאה שאע"פ שאין בהן מעשה רב אסורין בהנאה הנהנה מהם החמישי הראייה והוא כגון ראיית העריות שהן אסו' וכדאמרינן טפח באשה ערוה ושער שבאשה ערוה קול באשה ערוה ומיהו איסורא רבה איכא בעריות כגון האסורות אסור ערוה ממה שאין בפנויות רחוקות וכדתניא לא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפילו מכוערת ועו' י"ל בכלל זה החלק ראיית הקדש בבית קדש הקדשים כדאמרי' לעיל לענין האומנין שהיו משלשלין בתיבות שלא יזונו עיניהם מבית קה"ק וכתיב נמי ולא יבואו לראות בבלע את הקדש ומתו השישי הוא הקול והריח כגון קול הכנור וריח הקטרת או דשאר קדשים ואע"פי שאין בהן מעילה בקול וריח ומראה יש בהן איסורא וכדאמרי' לעיל מעילה הוא דלית בהו איסורא אית בהו וכן נמי משכחת לה בריח דע"ז דאסיר בהנאה והני אסירי בהנאה והדברים שחמור בהן הקדש לגבי ביטול כי ע"ז יש בה בטלה בגוי והקדש אין לו בטלה עולמית וכן כדתנן בסוף תמורה: