תשובות הגאונים – שערי תשובה – סי' קצו
סי' קצו וששאלתם בענין נטילת ידים הא…
סי' קצו וששאלתם בענין נטילת ידים הא דתנו רבנן כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מן הטבילה מי שהיו ידיו מטונפות או מלוכלכות ובקש לרחוץ ידיו ולאכול אימתי מברך על נטילת ידים קודם שירחץ ככל המצות או לאחר שירחץ כי ראינו מקצת חכמים מדמים אותה לטבילה ואומרים אפי' דהוי גברא דחזי וטהור כיון שידיו מטונפות או מלוכלכות מוטב לו שירחץ ידיו ויהא בנקיות ויברך ממה שהיה בלכלוכו ומקצת חכמים אומרים לא תהא אלא מקודם ככל המצות שהברכה עובר לעשייתן כך אנו רואים כי עיקר הרחיצה היא בשעה שמנגב ידיו מן הרחיצה דהא תנינן דכתיב ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא שאסו' למשמש בפת וידיו אינן נגובות לח מים קרינן ליה וקרא לון טמא אעפ"י שהן רחוצות ואינן נגובות אלמא בנגיבה תליא וחזינן בין רחיצה לנגיבה מברך והוה ליה עובר עשייה וכן אבי הבן דאמרן צרי' לברך אקב"ו להכניסו כו' ואע"פ שנתעכב ולא בירך אלא קודם פריעה שפיר דמי דתנינן מל ולא פרע כאלו לא מל אלמא בפריעה תליא הכי נמי כל זמן שידיו לחות אין הנקיות שלם ולפיכך מברך קודם נגיבה ויש מן הראשונים שאמרו שכל לכלוך וטנוף אין מעכב את התפלה אף נטילת ידים אינו מעכב ומברך עם נטילת ידים:
הרב ר' משה בר נחמן
סי' קצז בטרם נטילתם יברכו ברכתם כמו שאומרי' טעות הוא והכי מוכיח בספר המאור בפסחים והרב ר' משה ז"ל הורה כן בברכות אלא הגיה בעוד נטילתם יברכו ברכתם:
לו ז"ל
סי' קצח ילמדונו נוצה מצואר של עוף אני הוא המתיר בראיות גמורות ומתיר אני במקומי וידעתי שהרב אסר:
לו ז"ל
סי' קצט לאכול פירות חוץ לסוכה ידעתי שכל המחברים התירו ואני אוסר בראיה נכונה מן השמועה הנזכרת במסכת יומא וכך נראה דעת רבי' ז"ל ואתה דע לך:
לגאון ז"ל
סי' ר וששאלתם מי שנשבע שלא יכנס אצל אחיו וחלה או שמת אם מותר להכנס אצלו או לקוברו כך אנו רואי' כל זמן שאחיו חי לא יכנס אצלו ואפילו לבקרו אבל אם מת אין זה נכנס אצלו ומותר הוא ליכנס לקוברו:
לו ז"ל
מקור הטקסט: הספרייה של דיקטה (סריקה ופענוח אוטומטיים, CC BY-SA 4.0; ייתכנו שיבושים). הספר עצמו בנחלת הכלל.