תשובות הגאונים – שערי תשובה – סי' קפד

סי' קפד וששאלתם כי ניתצד בי"ט ראשון ואשתחיט בי"ט שני מי שרי למשחטיה וכן דגים שצדום גוים בי"ט א' מותר לאכלן בי"ט שני וכן פירות שתלשום גוים ביום טוב ראשון מותר לאכלן ביום טוב שני או לא.

כך ראינו שכלן בין בר טביא ובין דגים שצדום בי"ט ראשון ובין פירות שתלשום גוים בי"ט ראשון וכן ביצה שנולדה בי"ט ראשון כלן מותרין לי"ט שני כיון ששקעה חמה של י"ט ראשון ונכנס י"ט ב' שוהה בכדי עשייתן ומיד מותרין ודוקא בשאר ימים טובים אבל בר"ה אסורין מפני שקדושה אחת הן ומפני מה נשתנה ר"ה מכל ימים טובים מפני שהדבר תלוי בקידוש חדש ובראשונה היו מקדשין על הראייה ושנו חכמים פעם אחת נשתהו העדים לבוא להעיד על הירח ונתקלקלו הלוים בשיר שלא ידעו אם שיר של חול יאמרו או שיר של ר"ח התקינו שלא יהיו מקבלון אלא עד המנחה ואם באו עדים מן המנח' ולמעלה מאי ולמעלה עד ערוב השמש נוהגין אותו קדש ולמחר קדש שכבר באו ואמרו ראינוהו מבערב וכיון שעבר זמן מוסף ולא הקריבו בו ביום מוסף נוהגין אף למחר קדש ומקריבין בו מוסף לפי' שני ימים טובים של ר"ה קדושה אחת הן ואפ' בזמן המקדש נוהגין שני ימים של ר"ה לפי' אין קורין אותם שני ימים טובים של גליות ומזה הטעם הוי חמורה ומשונה ר"ה מכל ימים טובים ולפי' בר טביא ודגים ופירות וביצה של י"ט ראשון מותרין בשני כמו שאמרנו למעלה דאמרינן אמר רב פפא הלכתא גוי שהביא דורון לישראל אם יש מאותו המין במחובר כגון תמרים וענבים באלול ותשרי והביאם לו בי"ט הראשון של גליות לערב כיון שיצא י"ט ראשון וקדש היום ונכנס י"ט שני שוהה בכדי שיכנס לכרם ויבצור ולאלתר מות' לאכול מהן וכן ביצה ומה טעם שכך אנו אומרים אם תמול י"ט ראשון ודאי הוא ט"ו בתשרי היום חול הוא ומותרין וכן ביצה ואם היום ט"ו בתשרי הוא הללו מחול נתלשו וכן ביצה וכן עירובי תבשילין דאמר רבא מניח אדם עירובי תבשי' מי"ט לחברו מניח בי"ט ראשון ומתנה ואומר אם היום ודאי י"ט הוא למחר שהוא ע"ש חול וכבר מותר לאפות בע"ש שהוא חול לאכול בשבת ואם למחר שהוא ע"ש י"ט ודאי הוא מחול אני מניח עירובי תבשולין וחמישי בשבת זה עדיין חול הוא ודוקא כי קאמר רבא בשני ימים טובים של גליות אבל בשני ימים טובים של ר"ה לא אמר ותוב קאמרינן שני י"ט של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה ור"א אמר נולדה בזה אסורה בזה אבל שבת וי"ט או י"ט ושבת רב אמר נולדה בזה אסורה בזה ורבי יוחנן אמר נולדה בזה מותרת בזה ושני ימי' של ר"ה רב ושמואל דאמרי תרוייהו נולדה בזה אסורה בזה ופירות כותייהו וכך הלכה דאמר רבא הלכתא כוותיה דרב בהני תלת בין לקולא בין לחומר' לבד מן מת שהקלו בו חכמים דאמר רבא מת בי"ט ראשון יתעסקו בו עממין בי"ט שני יתעסקו בו ישראלים אפי' בשני ימים של ר"ה ואע"ג דקדושה אחת הן מה שא"כ בביצה וכן הלכה ואין לזוז ממנה:

ואי קשיא לרבני בשכר כבר מפורש טעמו של דבר שהן אינן בני תורה ואתם ברחמי שמים בני תורה וחכמים בתורה אתם ח"ו לפשוט לכם כבני בשכר ששלחו לו ללוי אלא אתם חשובים לפנינו כמותינו:

רב נטוראי ז"ל