תשובות הגאונים – שערי תשובה – סימן קמח

סימן קמח וששאלתם אמר ר' יוסי יהא חלקי עם אוכלי שלש סעודות בשבת והואיל ושלש סעודות מצוה רבה היא מכל הני אנפי דפרשינן צריך איניש למזהר בהו ולא ליפשע מלמעבדנהי מיהו אצטרכי' לפרושי דנהגי בהו עלמא בתרי אנפי איכא מאן דנהיג למעבדינהו זה אחר זה כגון שיש לאדם שני תבשילין או כפוה מאי דאית ליה ומקרבי תכא ומשו ידייהו ומקדש על הכוס בורא פרי הגפן בקול והיינו קדושא רבה ושרי המוציא אתרתי ריפתי כדפרשית דנקיט תרתי ובצע חדא ואכיל מאי דבעי ומשי ידיה ופורש מפה ומברך ברכת המזון והדר משי ידיה ולא נהוג כל"ע לקדושי בורא פרי הגפן על הכוס כדקדמיתא אלא משי ידייהו ובצע אתרתי ריפתא כל עידן דאכיל בשבתא ואפי' מכמה זמני ומייתי מן מאכל דאית ליה ואכיל מאי דבעי והדר בריך ברכת המזון ומסלקי תכא:

ואית דנהוג למעבדינהי כל חדא באנפי עצמה חדא בלילה וחדא בצפרא וחדא במנחה והיינו עיקר ג' סעודות ובהכי נפיק אינש ידי חובה דהיכי איפשר להני דנהיגי למעבד לתרתי דיומא בחדא תכא אפשר יתיב ודעתיה למיכל ותכא ותבשילי קמיה ומפסי' סעודתי' ומברך ברכות שאין צריכות לו וקרוב להיות עובר משום שם שמים לבטלה:

ועוד מההיא מתני' דפרק כל כתבי הקדש דאדכרו בה רבנן מצות ג' סעודות שמעת מינה דהכי הוא סדר ג' סעודות דקתני מצילין מזון ג' סעודות הראוי לאדם לאדם לבהמה לבהמה כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון ג' סעודות שחרית מצילין מזון שתי סעודות למנחה מצילין מזון סעודה אחת כלומר שעדיין יש לו לאכול ולהשלים בה מצות עונג שבת בג' סעודות ולולי זה לא היו מתירין לו חכמים להציל מן הדליקה ולא התירו אלא לשיעור מצות עונג שבת ולא לאכילתו:

ומאי דאדכרו רבנן בהדחת כלים דלא שרו להדיח אלא מה שצריך לאכול בו בשבת לפי זמן סעודותיו ולא קאמרי התם משום עונג שבת בלחוד דאי משו' עונג שבת בלחוד לא הוו מדכרי אלא ערבית שחרית ומנחה כדקתני בהצלת מזון אלא הכי קתני ת"ר קערות שאכל בהן ערבית מדיחן לאכול בהן שחרית שחרית מדיחן לאכול בהן בצהרים דכיון דזמן אכילה היא ואיכא אינשי דמתענגי ובעו למיכל בצהרים שרו להדיח כלי אכילה דצורך שבת הוא בצהרים מדיחן לאכול בהן במנחה מן המנחה ולמעלה שוב אינו מדיח דלאו אורח ארעא למיכל תוב ולאו צורך היא והוה ליה מכין לחול אבל כלי שתייה מדיח כל היום שאין קבע לשתייה.

והני דנהוג למעבד תרתי סעודתא דיממא על חדא תכא אמרי לך ודאי מצוה מן המובחר למעבד בשחרית ובמנחה מיהו שאר עמא דלא שכיח להו ולא אפשר להו לתקוני מאכל לתרי זמני לשחרית ולמנחה כי היכי דלא לפשעו במצות ג' סעודות שרינן להו משום כבוד שבת להפסיק אכילתן ולברך ברכות על המזון באמצ' ואף ע"ג דדעתייהו למיכל טפי דהני ברכות לאו לבטלה אינון אלא לקיומי ג' סעודות שציונו המקום מברכי להו וכדאשכחינן דשרו רבנן בערב שבת אם היה אוכל ושותה וקדש עליו היום שפורש מפה ומקדש ואח"כ שרי המוציא וגמר לסעודתיה ומברך ברכת המזון והני אקרי לך לא דמי התם אע"ג דשרו רבנן לפרוש מפה ולקדש ולחזור להמוציא לא שרו לברך ברכת המזון אלא אם כן גמרו סעודתייהו אבל הכא דלא גמרו סעודתייהו ותכא קמיי איניש ותבשילי היכי שרי להפסיק ולברך ולחזור ולברך אי משום ג' סעודות אפשר לקיומינהו במנחה וכ"ש דעיקר המצוה במנחה הילכך לא אפשר תרתי דיממא למהוי אלא חדא בשחרית וחדא במנחה והכי מסתברא לן וזהו יסוד מצוה ומיהו נהוו עלמא למעבדינהו אחד' תכא שלא כהלכה וממאי דגרסינן גבי י"ד שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות כדי לאכול עד ד' שעות דמשמע מינה דסעודה שלישית במנח' היא ע"כ הרב ברג' לוני ז"ל:

לרבינו האיי ז"ל

סימן קמט וששאלתם הא דאמור רבנן לא יאחז אדם תפלין בראשו וס"ת בזרועו זה ס"ת שאמרו כגון שכתוב בו מן אנכי ה' אלהיך עד וכל אשר לרעך שהן תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות שבתורה:

ועוד לו ז"ל