תשובות הגאונים – שערי תשובה – סימן קמו

סימן קמו וששאלתם גוי שמלא מים בשבת והביא מרשות הרבים לצרכו מהו לשתות ממנו ישראל הכי איתחזיאת לנא מלתא דכל מאי דעביד גוי לצרכיה דנפשיה שרי ליה לאסתפוקי מיניה בין הוא ובין בהמתו דקתני נכרי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל אם בשביל ישראל אסור מלא מים להשקות את בהמתו משקה אחריו ישראל אם בשביל ישראל הוא אסור עשה כבש לירד בו ירד אחריו ישראל אם בשביל ישראל הוא אסור מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים בספינה ועשה בו גוי כבש לירד בו וירדו בו זקנים וקתני בברייתא גוי שלקט עשבים להאכיל בהמתו מאכיל לאחריו ישראל ואם בשביל כו' בד"א שאין מכירו אבל מכירו אסו' דחיישי' דכיון דידע ליה ואיתיה בהדיה דילמא מאית ומייתי בשביל ישראל כללא דמלתא דאי ידע ישראל דגוי לצרכיה דנפשי' הוא דאייתיניהו שרו ליה למשתי מנהון ואף על גב דאייתינה מרשות הרבים ואמרי' עלה אמר מר בד"א שאין מכירו אבל מכירו אסור הא רבן גמלי' דמכירו הוה אמר אביי שלא בפניו הוה רבא אמר אפי' תימא בפניו נר לאחד נר למאה דמותבינן תוב ואמרינן מותבי לישראל דמכירו למאי דקא מתריץ רבא דוקא דידע ליה ואית ליה אחוה בהדיה אי נמי דצריך ליה במדעם אי נמי כיוצא בהן דכי הלין מילי דאית למימריה ומייתי בשביל ישראל אבל סתמא אע"ג דמכירו לא אית למיחש ליה ושפיר דמי: