שו״ת שבות יעקב – חלק א – שאלה קעב

שאלה קעב על אודו' ירושת בן הבכור אי נוטל פי שנים בשטרי עסקות או נימא דהוי בכלל שאר מלוה שאינו נוטל בראוי כבמוחזק:

תשובה לא ידעתי מאי קא מסתפקא לך דהא לפי מה דקי"ל האי עסקא פלגא מלוה פלגא פקדון בהאי פלגא דהוי פקדון פשיטא דבכור נוטל פי שנים כמו כל פקדון דעלמא אלא אפי' בהאי פלגא דהוי מלוה ג"כ נראה דנוטל פי שנים וראיה ברורה לזה מהא דאיתא בש"ס פרק המקבל דף ק"ד ע"ב אמרי נהרדעי האי עסקא פלגא מלוה פלגא פקדון אמר רב אידי בר אבין ואם מת נעשה מטלטלין אצל בניו רבא אמר להכי קרי ליה עסקא דאם מת לא יעשה מטלטלין אצל בניו ופרש"י וז"ל ולהכי קרו להו עיסקא שתהא קיימת תמיד ומתעסק בה ויסמכו עליה בעליה שלא תנתן להוציאה ואם מת לוה יגבו ולא תיעשה כמטלטלין שלהן דכיון דצריכה להיות קיימת סמיכותו עליה כמקרקעי דטעמא דלא קא משתעבדא מטלטלי דיתמי לב"ח משום דמעיקרא לאו עלייהו סמך דלא למגבי מינייהו אוזפיה שהרי בידו להוציאן אבל הני אין בידו להוציאן וסמך עלייהו עכ"ל הרי להדיא מפרשי' לפי דברי רבא דהלכתא כוותיה וכן פסקו כל הפוסקים כמבואר בטי"ד סי' קע"ז וגדולה מזו כתב הרא"ש ונ"י בשם רב האי דכל היכא דאיתא להאי עסקא בעיניה גבי מיתמי בלא שבועה והמרדכי כתב דאפי' מיתומים קטנים נמי שקיל הרי דכל עסקא הוי כדבר מוחזק ועומד כמו קרקע לפרש"י וגבי אפי' מיתמי דהא ב"ח אינו גובה מטלטלין דיתמי אע"ג שגובה במלוה דהוי ראוי לענין בכור כמבואר בח"מ סי' ק"ד וק"ז ועיין בא"ה סי' ק' אם כן מכ"ש דעסקא דהוי כקרקע ומוחזק לענין ירושת בכורה אכן בתשובת חוט השני סי' א' פסק בפשיטות דאין הבכור נוטל פי שנים בעסקא וכתב וז"ל וראיה לזה מהא דאיתא בפ' יש נוחלין דף קך"ה דפריך אביי לרבא מ"ש מעות דלאו הני מעות שבק אבוהן קרקע נמי לאו האי קרקע שבק אבוהן וכן הקשה לר"נ ואסיקנא דרבא ורב נחמן טעמא דבני מערבא קאמר וליה לא ס"ל והלכתא אין הבכור נוטל פי שנים במלוה היינו משום טעמא דלאו הני מעות שבק אבוהן ולאו האי קרקע שבק אביהן והך טעמא שייך נמי בענין השטרות של עיסקא עכ"ל ובודאי נעלם ממנו מקור סוגיא זו שהבאתי מפ' המקבל אף שזוכר שם תחלת הסוגיא מ"מ הרי להדיא מבואר שם מסוגיא דש"ס ופרש"י והסכמת הפוסקים דסמיכת בעליה עליה שלא תינתן להוציא כמקרקע ממש לכן נ"ל פשוט שלא להפקיע ירושת בנו הבכור משטרי עסקא כמו שהוכחתי כנ"ל ה"ק יעקב: