שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה קט

שאלה קט מפאריש וז"ל משרת ומשרתת שבאו לכאן וכל הדרך שנסעו זה אם זה החזיקו עצמן יותר מל' יום בחזקת אח ואחות וכן החזיקו עצמן בהיותם בק"ק מיץ ועכשיו היא הרה ומודים הוא והיא שאין זה אחיה רק שנסעו יחד וזינתה עמה ונתיחד עמה כל הדרך ממקום למקום וכדי שלא ירגיש אדם בהם ובזו ותיהם הוציאו קול שהם אח ואחות כדי שלא יראו וידקדקו אחריהם זו היא אמתלא שלהם ועכשיו רוצה לישא אותה כיון שממנו נתעברה מה דינם:

תשובה הנה בנדון כזה לישא מעוברת ומניקת חבירו אי אמרי' כשם שזינתה עם זה כך זינתה עם אחר בזה אין מן הצורך להאריך כי כבר הסכימו האחרוני' בא"ה סי' י"ג ובתשובת עבודת הגרשוני סי' א' דמותר ובפרטות בזו שדינה כמופקרת וכמ"ש בתשובה הקודמת דמותרת לינשא אך מצד אחר נראה דאסור לעשות הנישואין אלו כיון שכבר החזיקו את עצמן לאח ולאחות א"כ הם בחזקת איסור ערוה אף דמבואר בפ"ב דכתיב' גבי אשה שאמר' אשת איש אני וחזרה ואמרה פנוי' אני נאמנת אפי' לאחר כדי דיבור אם נתנה אמתלא לדברי' נאמנת וכמבוא' ג"כ בטור א"ה ובש"ע שם סי' מ"ז וכ"כ גם בתשובת חות יאיר שאלה קל"ח נשאל על שאלה דומה לזו ע"ש באשה שהחזיקה עצמה לאשת איש ופסק שם דאמתלא מהני אכן מבואר בב"ש סי' י"ט דהיכי שהחזיק עצמו שלשים יום בחזקת אח ואחות לא מהני אמתלא וסוקלין אותם אפ' ע"פ חזקה ובודאי לא מהני אמתלא נגד חזקה זו וכ"כ בתשובת חוט השני סי' י"ג יע"ש אף שאמתלא כזו הוא מבוררת בקרא גבי אברהם שאמ' אמרי נא לי אחותי את למען ייטב לי בעבורך מ"מ יש לחלק דשם עשה כן לשם מצוה להצלת נפש משא"כ אלו שעשו כן במזיד למלאות תאותם בעבירה אפשר שאינם נאמנים כלל וכמ"ש שם בתשובת חות יאיר וכ"ש לסתור החזקה שהיא אלימתא כ"כ שהרי סוקלין עליה צריכן דוקא ב' עדים ברורים כדי לסתור החזקה והנה חקרתי פה בעד אחד בחור שהעיד בפני בתורת עדות אחר החקירה ודרישה בזה"ל בבואם פה ביחד ואמרו שהם אח ואחות הכרתי אותם בט"ע ובסימנם ששקר דברו כי הייתי מכיר להנער ששמו ליב והוא אין לו אחות כלל גדולה כזו אך שהנער התנכר לפניו ושינה את שמו לקרוא לו בשם ליזר עכ"ל העד ובודאי אצולי לא אמר שהכירו בסימנים לא היינו יכולין לסמוך עליו על טביעת עינו דאף דמבואר בי"ד סי' ס"ג דלענין איסור כל אדם נאמן בט"ע וכן משמעות פרש"י שם דדוקא לענין אבידה דה משום חימוד ממון לא מהימן בט"ע אלא לצורבא מרבנן דוקא משא"כ לענין איסור כולם שווים לטובה דמהימן אך צריך לי עיון בש"ס דב"מ דף י"ט ע"א מבואר דאף לענין גיטין לא מהדרינן בט"ע אלא דוקא לצורבא מרבנן ודוחק לומר דהתם ג"כ יש חשש חימוד ממון שכר שליחתו ועיין בי"ד בט"ז ריש סי' ס"ג שכתב בשם הרמב"ן לחלק בין איסור דרבנן לאיסור דאורייתא ע"ש ועיין בח"מ ס"ס רס"ב בסמ"ע שם שמסתפק אם יש דין ת"ח בזמן הזה לענין זה ע"ש וכל זה אינו מן הצורך בנדון שלפנינו שהרי העד אמר שיש לו סימנים בהם ומ"מ לבטל החזקה בעינן שני עדים כאשר ביררתי וכיון שהדבר עומד להתברר ע"י צירף עוד עד א' מאותו מקום שנתגדלו שם הגידולים רעים אלו אין להתיר אותם לישא זה את זה עד שיתברר היטב וכל זמן שלא נתברר הם בחזקת איסור אסורא דלעולם ומצוה לבער הרע מקרבכם כדי שהנשארים ישמעו ויראו כנ"ל כאש"ע יעקב: