שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה סט

שאלה סט עוף א' שבני מעיים יוצאי' מן הדקין כענף מן הבד מה דינו: תשובה לא ידעתי מה קמבעי' לך הלא מבואר בהדי' בש"ע י"ד סי' סעי' ב' דכשר ואין סתיר' בש"ע כמ"ש הט"ז שם שכן דעת רמ"א ודבריו מסתברי' וכן עיקר אף שבש"כ תירץ דברי הש"ע בענין אחר הוא רק לומ' שיש לתר' בע"א אבל לא לסתור דברי רמ"א בש"ע וכן דעת הט"ז במ"ש בלבוש סי' מ"ז סעי' א' שסיים אפי' כמה עופות יוצאין מן הבד כשר משמע אפי' שאין חוזרין ומתערבין כדעת רמ"א ומהרש"ל שהובא בט"ז גם הש"כ עצמו בספרו נקודת הכסף לא השיג על הט"ז כדרכו בכל מקום נראה שחזר והודה לדינו לדעת הט"ז ודלא כלחם הפנים ופרי חדש נראה מדבריהם שלא הבינו כן וכן נתפשט אצלי ההוראה להקל נ"ל הק' יעקב: שאלה ע עוד בבית אחד בשלו וטגנו דגים מלוחים עם שומן אווז כי לא היו יודעים כלל שיש איסור בדבר עד שבא בר אוריין א' ואמר להם שהוא אסור משום סכנה והשליכו הדגים ונשאלתי על הכף שניערו בו הדגי' ועוד אינו מקונח ותחבו אותו תוך קדירה של בשר מה דינו:

תשובה הנה כבר מבואר בספרי מנחת יעקב כלל נ"ז ונ"ח ס"ק דאין חשש סכנה בפליטת כלים אע"ג דמבואר שם דיש חולקין ע"ז מ"מ נקטינן עיקר כהמקילין אם הוא נקי ואף אם הכלי אינו נקי מ"מ אם יש ס' נגד המלוכלך אין חשש איסור אף שלא נעלם מאתי שהט"ז בסי' קי"ו חוכך להחמיר בדבר שאסור משום סכנה אין לבטלו בס' מכח קושית הד"מ ע"ש מ"מ כבר ישבתי עיקר הקושי' בספרי מ"י כלל ע"ו ס"ק כ"ה וכוונתי בזה לדברי הפר"ח בסי' ק"ו ולכן אף שבספרי הנ"ל לא רציתי להקל למעשה לעות פירוקא לסכנתא כי אף בעוף עם דגים אף שיש להם ברגלים קשקשים כדגים אסור כמ"ש בספרי ש"י ח"ב סי' ק"ד מ"מ אחרי שנתפשט ספר הפר"ח והסכים ע"י גם בתשובת חות יאיר ס"ד פסק כן גם המ"א בא"ח סי' קע"ג סעי' כ"א כתב דאפשר בזמן הזה ליכ' סכנה כל כך אע"ג דאין לסמוך עליו בזה בספק סכנ' בכה"ג דאיכ' סי' ודעת אחרוני' להק' לבט' בס' אין להחמי' בזמן הזה כלל כנ"ל הק' יעקב: