שו״ת שבות יעקב – חלק ב – שאלה קפו

שאלה קפו בחור אחד שאמר שקידש את בת פלוני בפני שני עדים כשרים והביא עד אחד שאומר שבפניו ובפני פלוני קידש הבחור את בת פלוני בקידושין גמורין והעד שני נסע לדרכו ואינו כאן והבתולה מכחישו שלא קיבלה קדושין מה דינו של הבתולה הלזו אי צריכא גט או לא:

תשובה השאלה זו כבר דברו בו הראשונים ואחרונים כמבואר בא"ה סי' מ"ב ורבו המקילין בדבר זה דדוקא בעד א' ושניהם מודים אז יש מחמירין ופוסקים כדברי האומר בש"ס דקדושין דחוששין לקידושין משא"כ כשהיא מכחישו כי עד אח' בהכחשה לאו כלום הוא אף דרש"י פי' שם עד אחד בהכחשה היינו שנכחש מפי עד א' מ"מ הוא לאו דוקא כדמוכח שם בסוגיא דקדושין כל שאינו מודה לדברי העד ומכחישו אין דבר שבערוה פחות משנים וכן האריך בזה הש"כ בי"ד סימ' קכ"ז ריש ס"ק י"ג אכן הרשב"א מחמיר בזה שאמר שקידש בפני ובפני פלוני ואותו פלוני אינו כאן להצריכה גט כי אולי יבא אותו פלוני ויהיה בניה ממזרים אף שראיתי בתשוב' מבי"ט סי' פ"ו פ"ז וסי' ק"ל דמיקל בזה ובתשובת מהרי"ט ח"א סי' ט"ו מרחיק דעת המחמיר מכח סוגיא דקדושין דמותיב בגמרא אמ"ד מקדש בעד א' ומאי קושיא אפי' אי מיירי בעד א' י"ל דמיירי שהעד אמ' שעד אחר היה עמו לכך חוששין לדבריו להצריכ' גט משא"כ בשאר עד א' אין חוששין אלא ודאי דאין חלוק עכ"ל ואף שכתב שם בתשובה דלאביי דס"ל הטעם דעד א' אין חוששין לקידושין משו' דהוי מעות מתנה כיון שקידש בפני עד אחד משא"כ כשאומר העד שקידש עוד בפני האחד יש לחשוש לקידושין מ"מ כיון דלרבא הטעם משום דאין דבר שבערוה פחות משנים א"כ בכל ענין אין עד אחד נאמן וכיון דקי"ל הלכתא כרבא לגבי אביי נראה דאין כאן חשש קידושין כלל אכן אחר העיון בסוגיא זו ראיתי שאין כאן אפי' קצת ראיה דהרי בלא"ה צריכין להבין לפי מה דקי"ל המקדש לפני פסולי עדות דרבנן צריכן גט וכן לפני ספק פסולין א"כ אמאי לא מוקי הש"ס הכי ובוודאי על המקשן שלא ידע לתרץ אינו קושיא כלל רק על המתר' קשה אמאי לא מוקי בהני גווני ובאמת לא קשה מידי אע"ג דכל כה"ג חוששין לקידושין אפי' אם היא מכחישתו מ"מ אם יש עד המכחיש גם עד זה והיא ג"כ מכחישתו בזה אפי' לפני פסולי עדות וכן בעד אחד שאמר שעוד אחד היה עמו לכ"ע אין חוששין כיון שיש הכחשה נגדו או בפסולי עדות נגד פסולי עדות או בעד אחד נגד עד אחד ואפשר דלזה כוונת רש"י שפי' שם עד אחד בהכחשה שאח' מכחישו היינו לומר דמש"ה אפי' שאומר העד שעוד אחד היה עמו ג"כ אינו נאמן ולפ"ז אין אנו צריכין לדחו' ולשבש הספרים בגירסות שונות בפרש"י עיין בתשוב' מהר"ם פדווא סי' ל"ב ובש"כ סי' קכ"ז ס"ק י"ג וכל זה נ"ל ברור כלל יוציא דיש לחוש לדעת הרשב"א דחושש בכה"ג שעד שני אינו לפנינו כל שלא מת חיישינן להצריך גט כי אולי יבא העד וכ"פ בתשובת מהר"חש סי' ט"ו וכן מסיק בבית שמואל סי' מ"ב סס"ק ז' וכן נ"ל עיקר הקטן יעקב: