שו״ת שבות יעקב – חלק ב – שאלה קסד

שאלה קסד על דבר שתבע ראובן את שמעון שהלוה לו מעות סך מה שישלם לו ושמעון השיב לו ששחק עמו ושחק כל מעותיו ובקש מאתו שילוה לו והלוה לו ושחק עוד עמו והרוויח ראובן את הכל בשחוק על כן אינו מחוייב לשלם: תשובה הנה דין זה פשוט ומבואר בש"ע סי' ר"ז סעיף י"ג בהג"ה בכשוחקין באמנה אין מוציאין ממנו אלא דבעינן דוקא שיהא המעות מוכנים ומנוחין על השלחן והוא מהתוספ' ומרדכי פ' זה הבורר וא"כ לכאורה בנדון שלפנינו שהיה המעות בשעת השחוק מוכנים ומונחי' לפניהם ודאי דקנו מה שתובע עכשיו הוא תובע רק המעות שהלוה לו שנשתעבד לו משעה שהלוה לו דאפי' מלוה על פה נשתעבד לו מדאוריית' אי מדרבנן לכל מאן מאי דס"ל וכ"כ הסמ"ע בסי' ס"ח ס"ק ד' ע"ש אך ורק נ"ל דוקא בשעה שהלוה לו נטל המעות בידו וברשותו והגביה בענין שקנאו ממילא נשתעבד אבל אם הלוה לו בעודו יושב עמו לשחוק והניח המעות לפניו על השלחן שלא הגביהו שלא קנה כלל הוי כעדיין ברשות המלוה והוי כשוחק באמנה שאין מוציאין ממנו מה שהפסיד וכה"ג אית' ד' פ"ו וסנהדרין דף ע"ב כתובות דף ל"א בהיה מגרר ויוצא נ"ל הק' יעקב: שאלה קסה בישראל אחד שחשוד לרמות בני אדם והיה לו סחורה שיש בה חסרון גדול ואינו ניכר לכל אדם והיה מתירא למכור לישראל שירגישו בו לפי שהוא מוחזק לרמאי והלך אל עובד ככבים א' מכרו ונתן לו סחורה זו למכור לישראל וקנאו ישראל לפי תומו מן העכו"ם ואח"כ הרגיש הישראל בחסרון הסחורה ואין יכול להוצי' מעותיו מעובד ככבים וחקר ישראל אל החקירה אמיתת שהישראל זה החשוד מסר הסחורה לעובד ככבים בשליחתו למכור ישראל אי צריך לשלם המעות לישראל שני או לא:

תשובה הנה בודאי אם נעשה כן בישראל ששלח ישראל אחר למכו' לזה ברמאות פשוט הוא דאין דינו כלל עם המשלח כיון דקי"ל אין שליח לד"ע כאשר הוא מבואר בש"ס ובפוסקי' ובטח"מ ריש סי' קפ"ב והשליח חייב ולא המשלח אכן כיון שהשליח הוא עובד ככבים דלאו בר חיובא הוא וכבר העלתי בתשובתי שבות יעקב חלק ראשון סי' קס"ד דכן עיקר להלכה היכא דשליח לאו בר חיובא מחייב שולחו ודלא כהחולקין על זה יע"ש ואם יאמר האומר מעיקרא דדינא פירכא מנ"ל שאין עובד ככבים מצווה על זה דהלא מצווה על הגזל וגם זו בכלל זה אינו דאונאה דרך מקח וממכר ולא תונו איש עמיתו כתיב ובני נח אינו מוזהר עליה וכן מבואר בש"ס פ' איזה נשך דף ס"א עביד הש"ס הצריכא דלאו דאונא' אינו בכלל גזל מה"ט וכן מוכח בסנהדרין פ"ד מיתות דף נ"ז גבי כיוצא בזה דגזל מה היא וקאמ' הש"ס בכובש שכר שכיר או פחות משוה פרוטה ולא קאמר כיוצא בו באונאה אלא ודאי דאינו מוזהר על זה זאת ועוד אחרת דאף למאן דס"ל דאין לחייב המשלחו אף דשליח לאו בר חיובא מ"מ אם השליח מוחזק בכך לעשות כן כמבואר בח"מ סי' שפ"א סעיף ט"ו דהוי כאינו שומע לדברי הרב וכמ"ש שם בתשובתי יע"ש וכל זה בתנאי כפול אם הישראל צוה בפי' למכור לישראל אבל אם נתן אותם למכור לאחר נראה דאין לחייבו דהוי רק גרמא בעלמא ויוכל להתנצל ולומר דסבור היה שימכור לעובד ככבים ולא לחבירו והוא נאמן על זה בשבועה נ"ל הקטן יעקב: