שו״ת שבות יעקב – חלק ב – שאלה ק

שאלה ק מהרב המופלא מהור"ר אברה' פרצווי אב"ד דק"ק גידונג וז"ל בענין המתנה ג' רגלים למיתת אשתו כמבואר בי"ד סי' שצ"ב סעיף ב' שכתב רמ"א ולכן נשתרבב המנהג שרבים מקילין בענין זה וכו' ובעל נפש יחוש לעצמו אי פרושו שמקילין לגמרי אף שאינו שום צדדי היתר כאשר באמת מתפשט המנהג או שאין להקל דוקא היכא שיש צדדי היתר ומסתפינא להקל לסדר קדושין עד שאצית מפומיה דמר ויש מי שכת' אלי שאינו רק מדת חסידות שנה ואין השואל רשאי לשאול וא"צ לפנים ולא ידעתי מאין יצא הדבר כיון דמדינא דש"ס אסור ואסמכהו אקרא ולא תתורו וגו' אם לא מאותן צדדי' שצידד הרשב"א להתיר שהובא בב"י בשם תשובת מיימוני דשייכי' להלכ' אבל ואין בידי לעיין הצדדים ע"כ יורינו אדונינו הדרך אשר אלך בה כ"ד תלמידו זעירא יהודא אברהם מפרצווא חו' פה ק"ק גידונג:

תשובה הנה באמת כבר אמורה בתשובת חינוך בית יהודא סי' צ' והחמי' מאוד בענין זה היינו דוקא שלא לישא תוך שלשי' אבל תוך שלשה רגלי' נהגו להקל כמו שחזינא שכך עמא דבר וטעם צדדי היתר אעתיק לו מקור הדין בכתבי מהרא"י סימן נ"א שכתב וזה לשונו והאי דנהגו העול' היתר לישא אשה תוך שלשה רגלי' בתשובת מיימוני סוף הלכו' אבל תמצא תשובת ריצב"א שהשיב לאחיו וצדד טובא להתיר ונראה דסומכין העולם אאותם צדדים שצדד ריצב"א להתיר עכ"ל ועיין בד"מ שכתב במקום ריצב"א רשב"א וכן הוא באמת שם בשם הרשב"א ואלו הן צדדי היתר שכתב שם באריכות אני אעתיק לו דבריו בקיצור האחד דהלכה כדברי המיקל באבל והוא ר"י דס"ל דסגי בשני רגלים ועוד דהלכה כר' יהושע דס"ל היה לו בנים בילדותו יהיה לו בנים בזקנותו אפי' יש לו כמה בנים לא יבטל מפ"ו א"כ לדידיה שרי לישא לאלתר ודלא כברייתא דמ"ק דלא היתר אא"כ לא קיים פ"ו גם מטע' שאין לו מי שימשנו אם הולך לדור בבית אחר במקו' שאין בנו ובתו וכלתו מותר מה"ט וכן היכא שאין לו בנים קטנים מ"מ יש לו ליקח קטנים עניים בתוך ביתו ועוד י"ל דהא מצריכן ג' רגלים היינו ביש לו אשה אחרת וכן אם טעם המתנה כדי שישכח דעת אשתו ראשונה כיון שאשתו היתה זקנ' או חולה שפירש ממנה כמה רגלים ששכח אהבתה מותר לישא ועי"ל הטעם שכל זמן שזוכר אהבת הראשונה לא יוכל לשמוח עם השניה וחשו חכמים לתקנות בנות ישראל שלא יראה לה פנים זעומת וא"כ לפי טעם זה אפשר לה לומר אנא בהאי תקנתא לא ניחא לי יע"ש דבריו באריכו' וריצב"א השיב על דבריו ודוחה הטעמים רובם ככולם ואפ"ה כתב מהרא"י דהעול' סמכי על צדדי היתר הללו ומקילין בדבר ול"נ דאפשר לומר עוד טעם להית' כי בכל יום פרוץ מרובה ורבו בעל עבירות ע"כ כדי לשמור אותו מן החטא טוב שלא לאחר ונראה שזה ג"כ כוונת רמ"א ובעל נפש יחוש לעצמו היינו אם יכול לאוקמי נפשו מן העביר' ומדכתב יחוש לעצמו משמע דהוא עצמו יחוש לדבר להחמיר אבל אם היכין עצמו לקידושין ונישואין אין להמורה לעכב סידור קדושיו כמו שעלה על דעתו כיון שכבר נתפשט המנהג להקל ויש לו על מה שיסמוך ודלא כתשובת חינוך בית יהודה שמחמיר בדבר וגם אין להחמיר כלל בשמועה רחוקה ומונין מיום המיתה נ"ל ועכ"פ אם הוא עשיר יהא עניים בני ביתו כמ"ש הריצב"א כנ"ל הקטן יעקב: