שו״ת שבות יעקב – חלק א – שאלה כ"ז

שאלה כ"ז ומה ששאלת באשה שראתה דם נדתה בר"ח אב אי מותרת לאכול בשר בשבועה זו: תשובה הנה מבואר בש"ע סי' תקנ"א סעי' ט' בהגה"ה דלצורך חולה שרי ולכאורה נראה דנדה ג"כ חולה היא וכמו שפרשי' רש"י בחומש ריש פ' תזריע כימי נדת דותה תטמ' דותה לשון דבר הזב מגופה לשון אחר לשון מדוה וחולה שאין אשה רואה שלא תחלה ראשה ואיבריה כבידין עליה אכן אי משום הא לא אריא חדא דהתם עיקר הקרא קאי אימי לידתה ואפשר דרש"י ג"כ ה"ק שאין אשה שרוא' דם מחמ' קישוי לידתה שלא תחלה ראשה וכו' ותו דרשי' לא קאמר רק בשם חולת לפי שעה בשעת ראייתה כשזב ממנה נדתה ולא אח"כ מנלן להתיר כל שבעה אכן מצאתי קצת סמך להתיר מהתוספ' פ' אע"פ דף ס"ג ע"ב גבי הא דתנא מורדת אחת לי ארוסה ונשואה אפי' נדה וכו' וכתבו התוספ' שם בד"ה אלא למ"ד מתשמיש נדה בת תשמיש היא וא"ת למ"ד ממלאכה מה אפי' דקתני אפי' נדה וי"ל דהוי רבותא משום דסתם נדות חולת קצת ע"כ הרי דכל שבעה ימי נדתה היא בחזקת חולת קצת וכיון דעיק' דין זה שלא לאכול בשר הוא רק מצד המנהג א"כ במקום חולה אפי' חולה קצת אין לנהוג איסור ובפרטו' כל שבאה לשאול ודאי מרגיש' בעצמה שאינה יכולה לסבול מאכל חלב מחמת מיחוש בגופה.

ומה"ט התרתי כמה פעמים למניקות שמותרת לאכול מאכל בשר בימים אלו אבע"א משו' תקנתא דידה כדאית' בש"ס סוף פ' אע"פ דסתם מינקת חולת אינן אבע"א משום תקנת הולד ומה"ט מקילין הרבה דברים במעובר' ומניקת אפי' לענין ד' צומות וכל הבא לשאול בימים אלו שאין יכול לסבול לאכול מאכל חלב משום איזה מיחוש וחולי קצת אני מורה לו להיתר כי חמירא סכנתא מאיסורא והיינו דוקא לאכל בשר עוף כמו שכתבו האחרוני' בא"ח סי' תקנ"א אכן מי שיודע בעצמו שיוכל לאכל מאכל חלב שלא יזיק לו כלום רק שרוצה לילך אחר תאות ושרירות לבו הו' בכלל פורץ גדר ישכנו נחש ותהי עוונתו על עצמותיו אבל בלא"ה אין להחמיר נ"ל ה"ק יעקב: שאלה כח בראש השנה שהיה לאחד קצת מיחש שלא היה יכול לילך לבית הכנסת והפצירו בו בניו ובני ביתו שיתקע לו תקיעה של מצו' ויאכל מיד ולא רצה לאכול ומגודל הפצרת' נדר שלא לאכול עד אחר זמן יציאת בית הכנסת ויהי כאשר השלימו הציבור תפלתם ורצה העם לצאת מבית הכנסת בא החכם ודרש דברי כבושים כמו שעה או שתים ואחרו לצאת אם יכול זה הנודר לאכול מיד אחר השלמת הצבור תפלתם כי אדעתא דגברא רבה לא נדר או דלמא שאין יכול לאכול עד אחר יציאת בית הכנסת ממש כלשון הנדר:

תשובה לכאורה נראה להבי' ראי' לאיסור מהא דאית' בפ' ראוהו ב"ד דף ך"ח ע"ב אמר ליה אלא מעתה הישן בשמיני בסוכה ילקה א"ל שאני אומר מצות אינו עובר עליו אלא בזמנן מתיב ר' שמן בר אבא מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה אחת משלי כגון ה' אלהי אבותיכם יוסיף עליכם תלמוד לומר לא תוסיפו על הדבר והא הכא כיון דבריך ליה עברה ליה זמניה וקתני דעבר הכא במאי עסקינן בדלא סיים והתניא סיים כל ברכותיו שאני הכא כיון דאלו מתרמי ליה צבורא אחרינא הדר מברך כולא יומא זמניה הוא וכה"ג מסיק שם עוד בש"ס כיון דאלו מתרמי להו בוכרא אחרינא הדר מזה מינה כולא יומא זמניה הוא וא"כ בנדון דידן אף אנו נאמר כיון שאמר אחר הזמן יציאת בית הכנסת ואלו מתרמי חכם הדורש אכתי זמן יציאת בית הכנסת קרינן איברא אי משום הא לא אריא חדא דבנדרים הולכין אחר לשון בני אדם ובלשון בני אדם כוונתו רק על סתם זמן יציאת בית הכנס' דהיינו אח' זמן תפל' וזמן תור' לחו' וזמן תפל' לחו' ודב' שלא עלה על דעתו ולשונו כלל ואף אם הי' בריא והיה הולך לבית הכנס' היה יכול לצאת אחר זמן תפל' וכדאיתא בפ"ב דביצה מעשה ב"ר אלעזר שהי' יושב ודור' בהלכו' י"ט יצאה כת ראשונ' וכו' וכן כת ב' וכת שלישת וכו' א"ל בני לא לכם אני אומ' אלא הללו שיצאו שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה והא שמחת י"ט מצוה ר' אלעזר לטעמיה דאמר שמחת י"ט רשות ר' יהושע אומר חלקהו חציו לה' וחציו לכם וקי"ל הלכת' כר' יהושע ועיין בא"ח סי' תקך"ט וא"כ י"ל דאפשר דכוונת הנודר לא היה רק שלא יקדים לאכול בשביל מיחוש שיש לו אבל לא לאחר כולי האי ואולי איברא אי איכא לדמויי נדון דידן להא איכא לדמויי כהא דאיתא בר"ה פ"ד דף ל' ע"א איתמר א"ר יונתן בן שאול א"ר אין תוקעין אלא כל זמן שב"ד יושבין בעי' ר' זירא ננערו לעמוד ולא עמדו מהו ב"ד יושבין בעינן והא איכא או דלמא זמן ב"ד בעינן וליכא תיקו הרי שמסתפק בש"ס אם בלשון זמן ב"ד כוונתו כל זמן שיושבין עדיין או דלמא כיון שננערו לעמוד כבר כלה הזמן א"כ בנדון דידן שכבר רצה העם לצאת ולא יצאו ג"כ איכא לאסתפוקי כה"ג וכיון דעלתה בתיקו ואנן קי"ל ספק נדרים להחמיר כדאיתא בנדרים דף י"ח ע"ב וכמבואר בי"ד סי' ר"ח ואם רוצה להתירו לו יתירו לו כדין נדרים שהם לצורך י"ט נ"ל ה"ק יעקב: