שו״ת שבות יעקב – חלק ב – שאלה לה

שאלה לה באלמון אחד שרצה לישא בין המצרים שלא קיים עדיין מצות פ"ו אי שרינן ליה או לא: תשובה אף דלכאורה היה נראה לצדד להקל בזה דהא אפי' באבילות גמור הקילו חכמים לישא תוך שלשים משום מצות פ"ו או אין לו מי שישמשנו כמבואר בי"ד סי' שצ"ב וכ"ש באבילות ישנה דלא חמיר כולי האי דיש להקל גם בתשובת חינוך בית יהודה סי' ק"א פסק הלכה למעשה מה"ט לישא תוך ימי ספירה אחר ל"ג בעומר מהני טעמי אף למנהגנו שאסרינן בתספור' וה"ה לנשואין וע"ש דבריו באורך וסיים ובפרט ששמענו שהמנהג כן בכה"ג להתירו ע"פ גדולים עכ"ל ואני אומ' אם קבלה נקבל אבל לדין יש תשובה שהרי להדיא כתב הר"ן ספ"ק דתענית והובא ג"כ בב"י בא"ח סי' תקנ"א וז"ל ומה שנוהגין שלא לישא אשה כלל אפי' מי שאין לו אשה ובנים משום דלא מסמנא להו מילתא עכ"ל הרי להדיא דאע"ג דלענין אבילות חדשה מקילין מ"מ באלו ימים אין להקל כלל משום דלא מסמנא מילתא עכ"ל וסימנים מילתא כדאמרינן בית תינוק ואשה יש סימן ומה"ט אין משיאין אלא בחדוש לבנה ובלאו האי טעמא נ"ל לחלק בענין אחר דדוקא באבילות יחיד מקילין אצלו לפי שלא קיים מצות פ"ו או שאין לו מי שישמשנו מקילין לו לבדו משא"כ באלו הימים שהוא אבילות דרבים אע"פ שראוי להקל לו מ"מ ע"י נשואין גם שאר הקרואים ומזומנים יבאו להקל ע"כ כולי האי לא מקילין לרבים נגד המנהג כיון דלגבייהו אין כאן הכרח כלל וזכרני שפעם אחת היקל חכם אחד בענין הנשואין תוך ימי ספירה נגד המנהג ולא עלתה זיווגם יפה לכן נ"ל דשומר נפשו ירחק מנשואין בימים כאלו אף שיהיה הרבה צדדים להקל כי חמירא סכנתא מאיסורא ולא לבטל המנהג בפרהסיא נ"ל הקטן יעקב: