שו״ת שבות יעקב – חלק ב – שאלה ט

שאלה ט אחד שהתענה בערב יום כפור תענית חלום וע"י התעני' תש כחו ונחלה חולי מות ב"מ והוצרך לאכול בי"כ על ידי הרופאים ואח"כ נתרפא וחזר לבריאתו אי מחוייב למיתב תענית לתעניתו או לא.

תשובה הנה לכאורה דין זה פשוט וערוך לפנינו בש"ע סי' תקס"ח סעיף ה' המתענה תענית חלום בערב יום כפור צריך למיתב תענית לתעניתו כדין המתענ' תענית חלום בשבת הרי דמשמע מסתימות לשונו דאפילו התענה ביום כיפור אפ"ה צריך למיתב תענית אחר לתעניתו וכן פסק המשאת בנימין סי' צ"ג וכן הסכמת המ"א בסי' רפ"ח ס"ק ג' אכן הכנסת הגדולה שם בהגהות הטור כתב בשם השלטי גבורים להיפך דהתענית צבור שלמחרתו עולה לכאן ולכאן והכריע שם כוותיה דספק נפשות להקל שומעין גם הט"ז שם סי' רפ"ח ס"ק ג' פסק כן למעשה והפריז על המדה וסיים ולפי הסברא נראה דאחר יום כיפור אין צריך תענית לתעניתו אפי' אם לא התענה ביום כיפור מחמת אונס די"כ מכפר על עשה ולא תעשה שעבר ובודאי חייב על זה כמה תעניתים ויום כיפור מכפר וכל שכן בזה כנ"ל ברור עכ"ל הט"ז הרי לפי דברי הט"ז בנדון שלפנינו אין צריך להתענות כלל וכן נ"ל עיקר אף שמחדש נדפס ספר הלכה ברורה יכונה השיג על הט"ז בזה בס"ק ג' וכתב וז"ל ואני תמה הרי במתני' דכריתות פרק ו' איתא בהדיא דעבירה שעבר קודם יום כיפור כיון שיודה בה חייב בקרבן גם לאחר י"כ שנאמר לפני ה' תטהרו דוקא חטא שאינו מכיר בו אלא ה' עכ"ל ולע"ד נתעלם ממנו סוגי' דש"ס שם דף כ"ו ע"א דקאמר חייבי מלקות שעבר עליהם יום כיפור חייב פשיטא מ"ש מחייבי חטאות ואשמות ודאין ס"ד אמינא התם ממונא אבל הכא גופא הוא אימא לא קמ"ל והא אנן תנן הודע ולא הודע עשה ולא תעשה לא קשיא הא דהתרו בו הא דלא התרו בו הרי דאפילו חייבי מלקות כל שלא התרו בו יום כיפור מכפ' ואפי' חייבי מיתות ב"ד כל שלא התרו בו יום כיפור מכפר וכדאיתא פ"ק דשבועו' וכ"כ הבאר שבע שם בכריתו' להדיא מכל שכן בעביר' כזו שהתענ' ביום שא"צ להתענות דלא חמיר כולי האי דא"צ למיתב תענית לתעניתו אף דיש מקום לומר כיון שיש לו תקנתא בתענית שהוא במקו' קרבן עבדינן מ"מ למה לנו להחמיר כולי האי ודי בשילום פרים שפתותינו ויסורין שקבל ואף בזמן הזה דליכא שעיר המשתלח במקום שאין כאן חיוב חטאת ואשם כלל כנ"ל הק' יעקב: