שו״ת רבי עקיבא איגר – תנינא – תשובה קכז

תשובה קכז לכבוד חתני הרב רבי הירש נ"י בק"ק ווילעהן.

מ"ש חתני רומפכ"ת ליישב קושייתי בש"ע יו"ד סי' קמ"ז בהגה"ה, וה"ה אפכא, שמלוה לו תחילה ואח"כ יעסוק בו וכו', דזה סותר לכאורה לפסקא דהרמ"א חוה"מ סי' ק"ך ראובן שהי' חייב לשמעון, וכשהגיע זמן הפרעון א"ל שמעון להתעסק בהם וכו', הרי דממלוה לא נעשה פקדון בדיבור בעלמא, וע"ז כתב חתני נ"י לחלק דשאני הכא דהתנה תיכף בתחילת הלואה שאח"כ יהי' עסקא:

בודאי לא נעלם זה ממני, אבל אצלי הסברא מוקשה ואינו מובן, כיון דבהגיע זמן פרעון א"י לשוי' לעסקא, וע"כ משום כיון דהוי מעותיו דמלוה לא יצאו מרשותו בדיבור בעלמא, ובמה נכנסו לרשות המלוה לדונם כאלו פרעו וחזר והפקידו אצלו, וא"כ מה בכך דהתנה מתחילה, הא מ"מ נעשו מעותיו דהלוה רק שהוא בע"ח לו ובמה נעשו המעות של לוה עתה לעסקא ע"י התנאי דבתחילה וצ"ע: