אוהב ישראל – קטע 21

ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר ילקוט ר' ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא כ"ז שזרעו של עמלק בעולם כביכול הכנף מכסה את הפנים אבד זרעו של עמלק מן העולם אין הכנף מכסה את הפנים שנ' ולא יכנף עוד מוריך ר' לוי בשם ר' חמא בר' חנינא כ"ז שזרעו של עמלק כביכול אין השם שלם ואין הכסא שלם אבד זרעו של עמלק מן העולם השם שלם והכסא שלם שנ' האויב תמו חרבות לנצח גו' אבד זכרם המה וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו עכ"ל הילקוט והנה כל איש נבון לבבו ילהב להבין מאחז"ל שהם פלאי פלאים. מהו הכנף מכסה את הפנים כביכול גם מהו השם שלם והכסא שלם גם לידע ענין מחלוקתן של חז"ל ובהעיר לב י"ל דמר א"ח ומא"ח ול"פ רק כ"א מפרש לפי בחי' ושורש נשמתו. דהנה כתיב עוטה אור כשלמה. כי כשעלה ברצונו הקדום האחדות הפשוט ית' וית'. להאציל ולברוא את העולמות כדי להיטיב להם ולפרסם טובו וחסדו הגדול לכל באי העולם ושישיגו לדעת גודל רוממותו ית"ש ולמנדע דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין אמנם איך הי' באפשרי להשיג שום השגה בעצמותו ית' אשר לית מחשבה תפיסא ביה כלל והוא מושלל מהשגה ולזה לאשר רצון חסדו הגדול להיטיב לברואיו האציל כביכול אור בהיר וצח ומצוחצח מהוד מעטה לבושו כביכול אשר עי"ז יוכלו העולמות להשיג גדולתו ורוממותו ית' כ"א לפי בחינתו ומדריגתו ומעלתו וכל באי עולם ישיגו חסדו וטובו הגדול מצד פעולותיו וזהו עוטה אור כשלמה וזה האור בהיר וצח נק' כביכול אור פניו של הקב"ה וב"ש הנכבד והנורא וזהו שאנו אומרים בברכת כהנים יאר ה' פניו אליך ויחנך. לבוא למדת חנון כי שם הוא רק עוצם הטוב וחסדו הגדול וזשה"כ כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם ימינך הוא מדת החסד מדתו של אאע"ה וזרועך הוא מדת הגבורה מדתו של יצחק אע"ה והם נכללים זה בזה ע"י ואור פניך כי רציתם הוא בחי' מדת יעאע"ה הבחיר שבאבות ומדתו מדת האמת מרכז אמצעי של כל העולמות וזהו העיקר ואור פניך כי רציתם שיזונו בנ"י עם קרובו מאור פניו ית' בלי שום מסך המבדיל רק ע"י מדתו של יעקב להמשיך מאור פניו ית' אשר שם הוא גודל עוצם הרחמים והחסדים טובים והוא נמשך מהמדה ראשונה של י"ג תיקוני דיקנא עילאה קדישא שהוא אל לשון תוקף וחוזק כמו ואת אילי הארץ לקח שמשם נמשכו תוקף החסדים והרחמים העליוני' לכל העולמות ולכל המדות וזהו בחי' אור פניו ית'. וזהו סוד שם הק' או"ר פניא"ל שהוא אור פנ"י א"ל והוא מספר מלבו"ש גימ' שע"ח וזהו עוטה אור כשלמה והוא ג"כ סוד החשמ"ל כי מספר אחד לכולם חושבניה דדין כחושבניה דדין וחכמה ובינה שהם סוד י"ה והם ג"כ בסוד אור פניו ית' וית' ובזה יובן ג"כ פי' הפסוק ויקרא שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פא"פ ותנצל נפשי כי שרו של עשו כשאבק עם יעאע"ה ורצה שיתלבש בכוחותיו ויעאע"ה ישר אל מלאך ויוכל לו והעביר כל המסכים המבדילים עד שהאיר לעצמו ע"י מדתו מדת האמת והמשיך הרחמים והחסדים הגדולים מאור פניו ית' על עצמו וזהו ויקרא שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פא"פ בלי מסך המבדיל ועי"ז ותנצל נפשי והבן: והנה עמלק וזרעו הם קליפות גדולים מקור הקליפות והחיצונים בסוד כי רג"ע באפו רג"ע ר"ת ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד אכן כ"ז שהם בעולם הם נעשים ח"ו מסכים המבדילים לישראל ביניהם לאור פניו של הבורא בהוב"ש וכביכול הכנף מכסה את האור פני אל ית' וזהו בסוד כי י"ד ע"ל כ"ס י"ה כס הוא מלשון כיסוי היינו כביכול שהיד שהוא בחי' כנ"ף מכסה ח"ו האור פנים שהם בבחי' י"ה וכנ"ל ואז אין בנ"י ניזונים כ"א מתמצית כנודע ולא מאור הפנים וזהו שא' ר' ברכיה כ"ז שזרעו של עמלק בעולם כביכול הכנף מכסה את הפנים אבל במהרה בימינו כשיהי' אחריתו עדי אובד הוא וזרעו ימחו מן העולם אז לא יכסה הכנף את הפנים ויומשך השפעות טובות ישועות ונחמות וכל ברכאין קדישין ורחמי' וחסדי' מאור פניו ית' ממש על ידי מדת האמת בלי שום מסך המבדיל ויופיע עלינו הבורא ב"ה וב"ש הנכבד והנורא רב טובו וחסדו הקדוש והגדול מבחינת י"ה בסוד אור הפני' וכנ"ל וזה המאמר א"ר ברכיה להיות כי שמו מוכיח על זה. כי שם האדם הוא בחי' שורש נשמתו. עד"ה נפש חיה הוא שמו וזהו בר"כ י"ה היינו לעשות בריכה והמשכה מאלו האותיות י"ה ממש כביכול וכיה"ר אמן: והבן היטב כ"ז: ור' לוי בשם ר' חמא בר חנינא אמר כ"ז שזרעו של עמלק בעולם כביכול אין השם שלם ואין הכסא שלם כו' דהנה כאשר בא אל האדם הישראלי הערה שכלית ורצונו ותשוקתו להיות אך ביראת ה' כל היום ומדבק עצמו ביראתו ית' ומקשר עצמו באהבתו ית' ומפלס מעגל דרכיו ועשיותיו שיהיו כולם בצדק ובמישרים יהלוך. אך עיקר העבדות הוא לטהר ולקדש כל דיבוריו וכל פעולותיו וכוחותיו ומחשבותיו שהם ד' בחינות לייחד את כולם זה בזה עד מחשבה השכלית ושיהיה הכל בלתי לה' לבדו בלי שום פניה אחרת ועי"ז הוא מייחד ומקשר עולם העשיה בעולם היצירה ושתיהן מייחד לעולם הבריאה ושלשתן לאצילותא קדישא והולך ממדריגה למדריגה לעילא ולעילא לקשר ולייחד עשיה דאצי' ליצירה דאצי' ומשם לבריאה דאצי' ומשם לאצי' דאצילותא קדישא כי אית כסא לכסא עד אין קץ ותכלית והנה עולם האצי' הק' נק' בבחי' שמו של הקב"ה. ועולם הבריאה נק' בבחי' כסא וכמ"ש כל הנק' בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו בשמי ולכבודי היינו עולם האצי' מלשון ר' יוחנן קרי למאני' מכבדותא כביכול בסוד מלבו"ש בראתיו יצרתיו אף עשיתיו הם השלש עולמות בריאה יצירה עשיה וזהו פי' הזוה"ק כגוונא דאינון מתייחדין לעילא כו' קב"ה לא יתיב על כורסייא כו' ברזא דאחד כו' ושמו אחד ע"כ כורסי' דיקרי' הוא עולם הבריאה דאתעבידת ברזא דאחד היינו שהיא מתייחדת עם השני עולמות יצירה ועשיה ואז אחד באחד יגשו להתייחד עם עולם האצילות דהוא ברזא דשמו אחד והא אוקימנא דהוא אחד ושמו אחד. והכל הוא מחסדי האל ית' לבנ"י עם קרובו היינו שע"י מעשיהם והתאמצותם בעבודת ה' ובקבלת עול מלכותו ית' באמת ובלב תמים מסר הש"י היכולת והכח בידם. ובכוחם לייחד ולקשר כל עלמין עילאין קדישין עד רום שמי שמים העליונים וכנ"ל. אמנם כ"ז שזרעו של עמלק בעולם הן הנה לחטאת מרי לבנ"י הוא השטן הוא היצה"ר שבלב האדם אשר בכל יום ויום תמיד ירדפנו במלחמה כבידה ורצונו להטותו מדרך הטוב והישר ומקבלת עמ"ש ואדנותו ית' ע"י אשר בכל עת יסיתנו אל התאוות הגשמית ומייפה וממתיק הדבר אל לב האדם ואחריתה מרה כלענה וטועם טעם מרירות ר"ל ולזה עמל"ק הוא מספר מ"ר ומספר א"ל אח"ר (מלחמה לה' בעמלק. ר"ת מל"ב מלחמה זו בליבא תליא וכן לאסור מלכיהם בזיקים ר"ת מל"ב וכן לעשות בהם משפט ר"ת מל"ב) וכ"ז שזרעו של עמלק בעולם אינם מניחים את בני אל חי לעסוק בתורת ה' תמימה ולהיות קשור בעבודתו ית"ש ואז כביכול אין השם שלם ואין הכסא שלם וכנ"ל כי אינם מניחים את בנ"י לייחד עצמותם ואת מחשבתם ולקדש לה' אבד זרעו של עמלק מן העולם אז יהיו כל פרטי אישי ישראלי דבוקים בעבודת הבורא ית"ש בקשר אמיץ וביחוד אמיתי בשכליות קדושים ונפלאים ואז יתייחדו ע"י מעשיהם כל העולמות הק' ואז יהיה השם שלם והכסא שלם ע"ד הנ"ל וזהו המאמר אמרו ר' לוי לפי בחי' נשמתו כי לו"י הוא מלשון התקשרות וחיבור כמו כי לוית חן הם לראשך והיינו לייחד ולקשר כל עלמין עילאין קדישין וזהו יש לרמז ג"כ בפסוק וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק היינו כשאכרות ואגדע קרני רשעים אותיות שבקרנות וקצות של רשעים שהם אותיות מ"ר מספר עמל"ק נמצא נשאר אותיות יש"ע ואז תרוממנה קרנות צדיק ר"ל אותיות שבקרנות וקצוות של צדיק שהם אותיות ק"ץ ואז תהיה סוד הגאולה וכיה"ר שע"י קריאתינו בכל שנה פ' זכור בהתעוררות להש"י ומבקשים בתחנונים למחות זרע עמלק מן העולם יאזין ה' תחנונינו וישמע שועתינו ותפלתינו בקרוב למחותו מתחת השמים ואז יהיה השם שלם והכסא שלם. ע"י משיח צדקנו שיבא בב"א והמשכיל יבין כ"ז כי דברים נפלאים הם העומדים ברומו של עולם: בפ' זכור ובפורים

פר"א ומדת"נ כתיב זכור את יום השבת לקדשו וכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק לזה זכור ולזה זכור אלא למה"ד למלך שעשה סעודה כו' התמחוי לפניו מלא כו' אוהבי משקנח כו' פלוני שונאי לזה זכרת כו' מלא כו' זכרת על התמחוי ריקן כו' תמחה את זכר עמלק עכ"ל ולהבין דבריהם הק' נראה לפרש דהנה האדם הוא קומה שלימה בחי' עולם קטן וכל עולם ועולם מעולמות תחתונים ועליונים הוא קומה שלימה וכן כללות העולמות הוא קומה שלימה והנה המוח והחכמה הוא עולם עליון מאוד והנה אצל שבת נכון מאוד הדבר להעלות השבת לעולם החכמה והזכרון כדי לקדשו אבל עמלק הרשע אין שייכות להעלותו אל המוח והזכרון חכמה עליונה וזהו קושיית המדרש לזה זכור ולזה זכור ועל זה תירץ למה"ד ויתבאר ע"פ דברי קדשו של הרב המגיד ממעזיריטש ז"ל על המשנה וחילופיהן בגולם כי יש עולם שנקרא גול"ם והוא עולם החכמה שהוא בחי' יו"ד שהאות הזה הוא בחי' גול"ם כי הוא נקודה קטנה ויכול לצייר ממנה כל אות שירצה וזהו וחילופיהן אם תרצה להחליף איזה דבר בגול"ם היינו שצריך להעלות אותו הדבר לבחי' גול"ם. ושם יוכל להחליפו עכ"ל הטהור ולהבינך זה היטב נראה דכל דבר שהוא מתואר בצורה אז אינו יכול לקבל צורה אחרת אא"כ שקילקל הצורה הראשונה ואז נעשה בבחי' גול"ם בלי שום תואר וצורה ואז יכולים לעשות מן הדבר ההוא איזה תואר שירצו ודבר זה נראה בחוש כלי כסף כשרוצים לעשות ממנו כלי אחר צריכין להתיכו מקודם וכמ"כ בעולמות עליונים כשמעלים איזה דבר לעולם החכמה שנק' גול"ם אז יוכל לצמוח ממנו איזה דבר חדוש וזהו וחילופיהן בגול"ם כנ"ל וזהו סוד הוידוי כי מן החטא שהאדם עושה נעשה קטיגור ע"י צירופי אותיות לפי ענין החטא כמאחז"ל עשה עבירה א' קנה לו קטיגור א' וכשרוצה האדם לבטל התואר והציור ההוא אז צריך להעלות על זכרונו ולומר אשמתי בחטא פלוני ובתנאי שיהא בחרטה גמורה ובתשובה שלימה בעומק הלב לא בדבר שפתים לבד ובזה מעלה את הציור הזה לעולם המוח והחכמה ונעשה בבחי' גול"ם ואז נמתקו מאיליהם האותיות של החטא והוא ג"כ ענין לשון חרטה לשון בחרט אנוש היינו חקיקה ר"ל שנחרטו ונחקקו אלו הצירופי אותיות של החטא ההוא וזהו נושא עון: ועפ"ז נבאר קצת ענין פורים אחז"ל חייב כו' עד דלא ידע כו' לברוך מרדכי והוא דבר פלא גדול כי לא מצינו בשום מקום בתוה"ק שיצא דבר טוב משתיית היין הרבה ובפרט לשתות כ"כ וכמעט שיוצא מדעתו ושכלו ח"ו ואיזה טוב יצמח מזה: אכן הנה כתיב יבוא המלך והמן אל המשתה והענין הוא כך. כי אסתר עשתה בהמשתה או מה שעשה הכ"ג ביוה"כ שלקח שני שעירים והיו צריכים להיות שוים במראה ובקומה ובלקיחתן כאחד והטיל גורל ביניהם א' לה' וא' לעזאזל כדי לרומם הס"מ ולהשוות אותו כביכול עם הבורא ב"ה וב"ש ואז התוודה הכה"ג בשם כל ישראל והעלה אותיות החטאים לעולם החכמה שהוא גול"ם וכנ"ל והקב"ה מרוב אהבתו לישראל מרוצה בדבר זה ומוחל על כבודו ית' וית'. כדי שיבוא המסטין בבחי' גול"ם ושם הוא דבר והיפוכו שוים כאחד כי החכמה דבוק באי"ן כמש"ה והחכמה מאין תמצא ובאי"ן יכולי' לעשות דבר והיפוכו בסוד אם רעב שונאך האכילהו לחם כי גחלים אתה חותה על ראשו וכענין זה ממש עשתה אסתר שאמרה יבוא המלך והמן ועשתה אותו שוה עם המלך ובזה שברה תקפו וחזקו של המן הרשע וזהו ג"כ ענין מה שבכאן נק' הסעודה ע"ש היין ולא ע"ש דבר אחר כמו לחם וכיוצא כי כ"ז שהי' מוכרע גדולת המן בדעתו של המלך לא היתה יכולה לעשות לו איזה דברי כי הדעת מכרעת ע"כ עשתה משתה היין דוקא ויצאו למעלה מן הדעת סוד עלמא דמיתקרי גולמ"א ואז עשתה מדבר היפוכו כרצונה ונתהפך להם מאבל לשמחה והנה תוקפו של המן כבר בטלה אסתר אכן עדיין מוטל עלינו לשבר תוקפו וכוחו של המן הרשע שהוא מזרע עמלק הצפון בקרב לבו של כאו"א מישראל בפרט וכן בכללות היינו שכ"א מאתנו עם ה' יבטל וישרש הרע הטמון בקרבו אשר ע"כ צריכין גם אנחנו ליצא למעלה מהדעת כדי שנוכל לבטל לגמרי בחי' הרע ולזה רמזו חז"ל במתק לשונם חייב אדם כו' דלא ידע היינו שיצא אז למעלה מן הדעת ויבוא לבחי' עולם הגול"ם ולא ידע בין א"ה לב"מ. כי שם דבר והיפוכו שוים כאחד ואז יוכל לבטל בחי' הרע אשר בו והיטיבו אשר דברו חכמי דורותינו על יום הפורים שהוא כמו יוה"כ וזהו כוונת המדרש שמה שציוה הקב"ה לזכור את עמלק הוא על התמחוי ריקן היינו שצריכין אנחנו להעלותו לעולם המחשבה כדי לבטל ולשבר כח עמלק אשר ישנו בקרב לבו של כאו"א מישראל כדכתיב תמחה את זכר עמלק מתחת השמים וכיה"ר שנזכה במהרה למחותו מכל וכל ע"י ביאת משיח צדקנו שיבא בב"א והבן כ"ז היטב:

משנכנס אדר מרבין בשמחה י"ל בזה ע"פ סוד דהנה כתיב אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק ולהבין טעם הדבר למה ציוה הבורא ב"ה וב"ש לקרוא את שמו יצחק וי"ל דיצחק הוא לשון צחוק וחדוה ושמחה אשר נתהווה ע"י לידת יצחק אע"ה בכל העולמות ע"י ההשתנות מדבר אל היפוכו כי היה מקורו מדת החסד וכן היה דרכו להיטיב ולגמול חסד עם כל באי העולם והלבוש של חסד הוא בחי' מים ויצא ממנו יצחק שבחי' שורש נשמתו היה מדת הגבורה והפחד בחי' אש וע"י גודל זה ההשתנות נעשה חדוה ושמחה בכל העולמות והוא עד"מ מי שמשנה בגדיו הראוים לו תמיד לפי ערכו ולובש בגדים אחרים אשר אין דרכו בכך אזי נעשה צחוק וחדוה לכל הרואים אותו וכמו שאנו רואים בימי הפורים כאשר איש יהודי משנה מלבושיו ולובש בגדי אשה נעשה שמחה וחדוה על ידי זה וכשרואים כל ימות השנה את האשה בעצמה שמלובש כ"א בבגדיו הראוים לו אין שום שמחה אמנם עיקר השמחה בא מחמת ההשתנות מדבר אל היפוכו. וכן הנס הגדול של פורים והשמחה הוא ע"י ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים גו' ופור המן נהפך לפורינו ומטעם זה היה ג"כ שמחה וחדוה בכל העולמות מלידת יצחק אבינו ע"ה שהוא בחי' אש מאאע"ה שהוא בחי' מים מדת החסד וע"י העקידה נהפך הדבר והחליפו את לבושם ונכללו זה בלבוש זה. כי אברהם נאזר אז בגבורה וכבש רחמיו לשחוט את בנו נתלבש אז בבחי' חסד לאברהם כמ"ש האריז"ל ע"פ ויאמר יצחק אל אברהם גו' אבי ויאמר הנני בני היינו שהיה יצחק מתמיה מאוד ואמר לאביו הלא אתה אבי ר"ל הידוע ומפורסם במדת טובו וחסדו ודרכו להיטיב עם כל הברואים ואיך כעת נהפכת להיות מוסכם ברצונך לעשות דבר זה היפך מדתך וטבעך ויאמר הנני בני ר"ל לע"ע אני לבוש בבחי' בני שהוא מדת הגבורה שהוא לצורך שעה נמצא שאז היה נכלל בחי' אברהם ביצחק ובחי' יצחק באברהם שיצחק לבש מדת אברהם יסוד המים שנשפך שהיה אז בעיני עצמו נבזה ושפל כדי לקיים מצות בוראו וכמ"ש וילכו שניהם יחדיו ועד"ז נתהוה ג"כ בהעולמות עליונים וכמבואר בספה"ק והנה כתיב ה' מלך גאות לבש דכאשר עלה ברצון הבורא ב"ה וב"ש להאציל ולברוא את העולמות הנאצלי"ם והנבראי"ם והיצורי"ם והנעשי"ם ולמלוך עליהם ומהאור הזך והק' אור צח ומצוחצח של א"ס ב"ה וב"ש לא היה כביכול באפשרי להאציל ולברוא את העולמות כי הוא אור בהיר בלתי מושג ובלתי מותפס בשום ענין מחשבה ורעיון ולזאת גאו"ת לבש היינו כביכול נתלבש בלבוש גאו"ת והוא לבוש זך וקדוש הנארג מן ת"י נימין קדישין מספר גאו"ת וכדאי' בכהאריז"ל. ומהאור הק' של הלבוש הזה נאצלו כל הכוחות קדושות של עלמא דאצילותא קדישא ומשם נשתלשלו אל עולמות הנבראי"ם והיצורי"ם והנעשי"ם ונמצא עיקר השתלשלות סדר הבריאה היה ע"י לבוש הק' של ת"י נימין קדישין ואח"כ כביכול נתחלק ונפסק זה הלבוש לשנים ועלה חצי לבוש התחתון והלביש את חצי לבוש העליון כמ"ש בס' ע"ח עיי"ש ועי"ז נתהווה שמחה וחדוה גדולה לכל העולמות על שינוי התלבשות הזה שהאור הצח והק' של חצי לבוש העליון הם ר"ה נימין קדישין היותר גבוהים יתלבשו באור הצח והק' של חצי לבוש התחתון הם ר"ה נימין קדישין התחתונים ולזה הסוד י"ל שרמזו חז"ל באמרם משנכנס אד"ר מרבין בשמחה היינו כשנכנסין ר"ה אורות עליונים קדישין ומצוחצאין שהם מספר אד"ר ומתלבשים בחצי לבוש התחתון הק' אזי מרבין בשמחה וחדוה ותענוג ושעשועים בכל העולמות ע"י שינוי הלבושים ושמחה לפניו ית' מדבר המתהפך שהגאות העליון בא מתתא לעילא ר"ל שאלו השני שמות ע"ב וא"ל ב"ם הפסיקו בין לבושא דמלכותא ומתנוצצים בין לבוש של המלכות ונעשה מן ת"י מספר ר"ה למעלה ור"ה למטה. כידוע ליו"ח וזרע ישראל בני אל חי מגודל התדבקותם והתקשרותם באותיות והשמות הק' הנ"ל ומעוררים מתתא לעילא ומכניסים חצי המלבוש התחתון למעלה ואז נגמר לבוש הגאו"ת ונעשה ת"י נימין קדישין ומכתירין את אלהי הצבאות והוד והדר לפניו ועוז וחדוה במקומו וזהו עיקר השמחה שכ"ז נעשה מתתא לעילא וכנ"ל וזהו ג"כ שמחת פורים בכל העולם מפני שהגם שהיה יכול להיעשות נסים ונפלאות לישראל שלא ע"י אחשורוש וכיוצא עכ"ז היה רצונו ית' לעשות דוקא זה מדבר להיפוכו שיבוא השמחה מדבר המתהווה עצבות ואפשר זהו מנהגינו שמשנים בגדים בפורים והמשכיל יבין כ"ז: עוד י"ל ע"פ מ"ש והימים האלה נזכרים ונעשים בכל ד"וד ופי' הקדמונים ז"ל כי ע"י זכרון הנסים והנפלאות הגדולים והנוראים אשר עשה עמנו הבורא ית' וית'. עי"ז נעשה ונתעורר ההארה הגדולה שהיה אז בזמן הנס להיעשות נס כזה ג"כ בכל דור ודור לפי הצורך וכן יה"ר אמן: עוד י"ל מרבין בשמחה כי בשמח"ה הוא עולה מספר שנ"ה ר"ל שהשמחה המתעוררת אז באדם ממשכת שמחה וחדוה לכל השנה וכיה"ר אמן: עוד בפסוק הנ"ל והימים האלה גו' ובגמ' הנ"ל עוד יש לאלוה מילין ע"פ מה שאמרתי לפרש הפ' זכר עשה לנפלאותיו היינו שהקב"ה עשה את נפלאותיו בבחי' דכר שיוכלו להשפיע עוד דוגמתו בכל עת אשר יצטרכו בנ"י עם ה' בני אל חי או לאיזה יחיד כמו שנתבאר בפ' ויצא באריכות בביאור המדרש עיי"ש היטב וזהו והימים האלה של ימי הפורים נזכרים היינו שנעשו בבחי' דכר ועי"ז הם נעשים בכל דור ודור ושורש הדבר הוא שע"י שאנו מודים ומשבחים להבורא ב"ה וב"ש באמת ובלב תמים ובדביקות גדול על שעשה לאבותינו את כל הנסים האלה בזה אנחנו מעוררים את המקור העליון להשפיע עלינו כל טוב וכל חדו וששון ושמחה לעשות עמנו נפלאות ונסים לטובה ולהיות בשמחה כל ימי השנה וזה"ש חז"ל משנכנס אדר מרבים בשמח"ה שאז נתעוררו הנסים והנפלאות שעשה הש"י לאבותינו בימים ההם וכמ"כ יעשה עמנו נסים לטובה וכנ"ל וכיה"ר אמן: