דלג לתוכן הראשי
כוונות

ליקוטי מוהר״ן – תורה מו

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֶחָאַת כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, זֶה בְּחִינוֹת נְתִינַת הַמִּטָּה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. כִּי מִטָּה, היינו בְּחִינוֹת זִוּוּג, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה (תיקון י' ועיין תיקון נח). וְצָפוֹן וְדָרוֹם, זֶה בְּחִינוֹת יָדַיִם. וְזֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבָּא בִּנְיָמִין (ברכות ה:), שֶׁיְּהֵא תְּפִלָּתוֹ סָמוּךְ לְמִטָּתוֹ, היינו שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ בֵּין הַתְּפִלָּה לַזִּוּוּג:

גַּם עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף נִמְתָּקִים הַדִּינִים. כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ יָדַיִם: יָד הַגְּדוֹלָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד הָרָמָה. וְיַד יָמִין זֶה יָד הַגְּדוֹלָה. וְיַד שְׂמֹאל, זֶה יָד הַחֲזָקָה. וּבִשְׁעַת הַכָּאָה שֶׁנִּתְחַבְּרִים יַחַד, זֶה בְּחִינַת יָד רָמָה. וְהַדִּבּוּרִים הַיּוֹצְאִים, הֵם יוֹצְאִים מֵהַגָּרוֹן, גִּימַטְרִיָּא , וְהֵם נִמְתָּקִים עַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהילים קיט קט) ״נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְכוּ'״, נֶפֶשׁ, זֶה בְּחִינוֹת דִּבּוּר. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שה"ש ה ו) ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״; היינו בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יח ד) ״טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ״. ״בְּכַפִּי״ – היינו בְּחִינוֹת מֶחָאַת הַכַּף. עַל־יְדֵי־זֶה, ״וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי״ – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שָׁלֵו, גִּימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת וְשָׁלֹשׁ אֱלֹקִים, היינו הַמְתָּקַת הַדִּינִים. גַּם עִקַּר הַשִּׁכְחָה הוּא מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, מִבְּחִינוֹת אֱלֹקִים, וּכְשֶׁמַּמְתִּיק אֶת אֱלֹקִים בְּכַפָּיו, עַל־ יְדֵי־זֶה: ״וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי״. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהילים צא יד) ״כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ״. כִּי בִי - גִּימַטְרִיָּא מ"ב (הקדמת התיקונים דף ז:), היינו גִּימַטְרִיָּא מ"ב, שֶׁנִּתְגַּלֶּה הַחֵשֶׁק שֶׁבַּלֵּב בַּיָּדַיִם, וְזֶה בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּפַּיִם. עַל־יְדֵי־זֶה ״וַאֲפַלְּטֵהוּ״ – בְּחִינוֹת הַמְתָּקַת הַדִּינִים:

גַּם עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף מְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי כָּל הַמַּחֲלֹקֶת נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת קֹרַח עַל אַהֲרֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂמָאלָא וִימִינָא, וְעַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף נִכְלָלִים שְׂמֹאל בְּיָמִין וְיָמִין בִּשְׂמֹאל, וְנַעֲשִׂים אַחְדוּת. וְזֶה פֵּרוּשׁ, (תהילים צז ד) ״הֵאִירוּ בְּרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה״. ״תֵּבֵל״, זֶה בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּפַּיִם, כִּי יָמִין זֶה ע"ב, וּשְׂמֹאל זֶה רי"ו. וְעַל־ יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִים זֶה בָּזֶה, נַעֲשֶׂה שְׁנֵי פְּעָמִים רי"ו, גִּימַטְרִיָּא תֵּבֵל. כִּי גַּם ע"ב, שֶׁהוּא יָמִין, יֵשׁ בּוֹ , גִּימַטְרִיָּא רי"ו. ו, זֶה בְּחִינַת כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט וּסְגַן הַכֹּהֵן. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרָאָה ״תֵּבֵל״, היינו מֶחָאַת הַכַּפַּיִם, עַל־יְדֵי־זֶה ״הֵאִירוּ בְּרָקָיו״ – נִתְתַּקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת הַנִּקְרָא בָּרָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ט יד) ״וַיֵּצֵא כַבָּרָק חִצּוֹ״; וְחֵץ לְשׁוֹן מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט כג) ״וַיִּשְׂטְמוּהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים״; וְתַרְגּוּמוֹ בַּעֲלֵי פַּלְגּוּתָא. וְזֶה פֵּרוּשׁ, (תהילים מז ב) ״כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף״, לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, כִּי , גִּימַטְרִיָּא תִּקְעוּ:

::לִהְיוֹת קֹדֶם שֶׁהֶעְתַּקְתִּי תּוֹרָה זֹאת מִכְּתִיבַת יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ, כָּתַבְתִּי מִתְּחִלָּה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה בְּעַצְמִי, כְּפִי מַה שֶּׁשְּׁמַעְתִּיו. וְלִהְיוֹת קְצָת דְּבָרִים מְבֹאָרִים שָׁם קְצָת יוֹתֵר, עַל כֵּן הֶעְתַּקְתִּיו גַּם כֵּן, וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים.

וְזֶהוּ עִנְיַן הַכָּאַת כַּף אֶל כַּף בְּעֵת הַתְּפִלָּה: כָּתוּב בִּ"פְרִי־עֵץ־חַיִּים" (בשער חזרת עמידה פ"ז בסופו): ״שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי״ (איוב טז יב), שָׁלֵ"ו בְּגִימַטְרִיָּא ג' הֲוָיוֹת וְג' אֱלֹהִים. וְרָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל וְ'יָשֵׂם לְ'ךָ שָׁ'לוֹם, גִּימַטְרִיָּא שָׁלֵ"ו. דְּהיינו שֶׁג' פְּעָמִים הֲוָיָה מַמְתִּיק ג' אֱלֹקִים. כִּי יֵשׁ ג' יָדַיִם: יָד הַגְּדוֹלָה, וְיָד הַחֲזָקָה, וְיָד הָרָמָה. וְהֵן: יַד יָמִין הוּא יָד הַגְּדוֹלָה; יַד הַשְּׂמֹאל – יָד הַחֲזָקָה; וְעַל־יְדֵי חֲבוּקַת הַיָּדַיִם נַעֲשֶׂה יָד הָרָמָה. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַכֶּה כַּף אֶל כַּף וּמְחַבֵּר הַיָּדַיִם בַּתְּפִלָה, נִמְתָּקִין הַדִּינִין, כִּי יָד הוּא בְּחִינַת הֲוָיָה, יוּד אוֹתִיּוֹת וְד' אוֹתִיּוֹת. וְעַל־יְדֵי ג' הַיָּדַיִם, שֶׁהוּא ג' הֲוָיוֹת, נִמְתָּקִין הַג' אֱלֹקִים, שֶׁהֵם הַדִּינִין הַיּוֹצְאִין מֵהַגָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא . וְהוּא סְגֻלָּה לְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קיט קט) ״נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד״. ״נַפְשִׁי״, היינו בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שה"ש ה ו) ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״. ״בְכַפִּי תָמִיד״, היינו כְּשֶׁמַכֶּה כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, עַל יְדֵי זֶה וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, כִּי הַשִּׁכְחָה הוּא מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת אֱלֹקִים, וּכְשֶׁמַּמְתִּיק הַדִּינִים כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת, וְאֵין לוֹ שִׁכְחָה. וְעַל כֵּן ״וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי״ – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שָׁלֵ"ו, דְּהיינו עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּיק ג' אֱלֹקִים בְּג' הֲוָיוֹת כַּנַּ"ל, אֵין לוֹ שִׁכְחָה. וְזֶה דַּיְקָא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי אָז יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת אוֹ דְּגַדְלוּת, כִּי הַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב ו) ״מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה״:

מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?