ליקוטי מוהר״ן – תנינא, תורה קכג

קכג - מקוה אינה מזקת כלל

אָמַר: שֶׁמִּקְוֶה אֵינָהּ מַזֶּקֶת כְּלָל וְהַדָּאקְטֶיר שֶׁיּאמַר לוֹ, שֶׁמִּקְוֶה מַזֶּקֶת, אֵינוֹ דָּאקְטֶיר כְּלָל אַדְּרַבָּה, טְבִילַת מִקְוֶּה טוֹבָה מְאֹד לִבְרִיאוּת הַגּוּף כִּי יֵשׁ נְקָבִים קְטַנִּים הַרְבֵּה בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם וְהֵם נִקְבֵי הַזֵּעָה, שֶׁדֶּרֶך שָׁם יוֹצֵא הַזֵּעָה מִן הָאָדָם וְהֵם צְרִיכִין לִפָּתַח כִּי אִם נִסְתָּמִין נִקְבֵי הַזֵּעָה יוּכַל לֵחָלֵשׁ וְלִפּל לְחֻלְשָׁה, חַס וְשָׁלוֹם וְעַל יְדֵי טְבִילָה בְּמַיִם נִפְתָּחִין נִקְבֵי הַזֵּעָה וְזֶה טוֹב מְאֹד לִבְרִיאוּת הַגּוּף רַק שֶׁלּא יִהְיוּ הַמַּיִם קָרִים בְּיוֹתֵר כִּי אָז מַיָּא מְטָרְשִׁי לְהַנְּקָבִים הַנַּ"ל אֲבָל כְּשֶׁאֵין הַמַּיִם קָרִים מְאֹד אֲזַי הַטְּבִילָה בָּהֶם טוֹבָה מְאֹד גַּם כְּבָר מְבאָר, שֶׁאֵין הָעֲבוֹדוֹת וְסִגּוּפִים, שֶׁקּוֹרִין הָארִיוַואנִי מַזִּיקִים כְּלָל וּמִי שֶׁמַּזִּיק לוֹ הָעֲבוֹדָה וְהַסִּגּוּפִים זֶהוּ רַק מֵחֲמַת גַּדְלוּת

http://breslev.eip.co.il/?key=300