ליקוטי מוהר״ן – תורה רנד

רנד - עינים הם דברים עליונים וגבוהים מאד

עֵינַיִם הֵם דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וּגְבוֹהִים מְאֹד וְהֵם רוֹאִים תָּמִיד דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים וְ אִם הָיָה הָאָדָם זוֹכֶה לְעֵינַיִם כְּשֵׁרִים הָיָה יוֹדֵעַ דְּבָרִים גְּדוֹלִים רַק מִמַּה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת כִּי הֵם רוֹאוֹת תָּמִיד, אַך שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מָה רוֹאֶה כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁמַּעֲבִירִין דָּבָר לִפְנֵי עֵינֵי הָאָדָם בְּהַעֲבָרָה וּבִמְהִירוּת גָּדוֹל וַאֲזַי אֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ מָה רָאָה וְהִנֵּה אַף שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱבִירוּ הַדָּבָר לִפְנֵי עֵינָיו בְּוַדַּאי רָאָה אוֹתוֹ בִּרְאִיָּה גְּמוּרָה עִם כָּל זֶה אֵין יוֹדֵעַ מָה רָאָה כִּי אַף שֶׁעֵינָיו רָאוּ הַדָּבָר בִּשְׁלֵמוּת עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת הַמְּהִירוּת לא הָיָה פְּנַאי בִּכְדֵי שֶׁיָּבִיא הָרְאוּת לְהַדַּעַת שֶׁיֵּדַע מָה רָאָה כִּי לֵידַע הַדָּבָר שֶׁרָאָה זֶה תָּלוּי בַּדַּעַת וְלָזֶה צָרִיך קְצָת זְמַן שֶׁיַּשְׁהֶה קְצָת הַדָּבָר הַנִּרְאֶה לִפְנֵי עֵינָיו בִּכְדֵי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹשִׁיט כּחַ הָרְאוּת לְהַדַּעַת אֶת הַדָּבָר הַנִּרְאֶה כְּדֵי שֶׁיֵּדַע בְּהַדַּעַת מָה רָאָה וּמֵחֲמַת הַמְּהִירוּת לא רָאָה הַדָּבָר רַק בְּכחַ הָרְאוּת אֲבָל לא הָיָה זְמַן לְהוֹשִׁיט הַדָּבָר לְהַדַּעַת וְעַל כֵּן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רָאָה וְכֵן הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו תָּמִיד דְּבָרִים גְּדוֹלִים [הַיְנוּ מַרְאוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת] אַך שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁמַּעֲבִירִין לְפָנָיו בְּהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא וּבִמְהִירוּת גָּדוֹל עַל כֵּן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה רָאָה כַּנַּ"ל, וְהָבֵן

http://breslev.eip.co.il/?key=524