ליקוטי מוהר״ן – תורה קלח

״לְך אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנַי״ (תהלים כז ח) - פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י 'בִּשְׁלִיחוּתְך', כִּי עִקַּר הָאֱלקוּת בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״צוּר לְבָבִי״ (תהלים עג כו), כַּמְבאָר אֶצְלֵנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (לְעֵיל בְּסִימָן מ"ט). וּמִי שֶׁהוּא ״בַּר לֵבָב״ (תהלים כד ד), בִּבְחִינַת ״וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי״ (תהלים קט כב), יוּכַל לֵידַע עֲתִידוֹת עַל יְדֵי מַה שֶּׁהַלֵּב אוֹמֵר לוֹ, שֶׁהוּא דִּבְרֵי ה' מַמָּשׁ. וְזֶהוּ "לְך אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנַי", לְך בִּשְׁלִיחוּתְך כַּנַּ"ל כִּי מַה שֶּׁהַלֵּב אוֹמֵר, הֵם דִּבְרֵי ה מַמָּשׁ כַּנַּ"ל, וְהָבֵן.

http://breslev.eip.co.il/?key=408