ליקוטי מוהר״ן – תורה קטז

קטז - הנותן צדקה נצול מעברות

הַנּוֹתֵן צְדָקָה נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת כִּי כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם (שַׁבָּת קנא:) וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו (בְּרָכוֹת לג) וְ כֵיוָן שֶׁמְּרַחֲמִין עָלָיו, בְּהֶכְרֵחַ נוֹתְנִין לוֹ דַּעַת וַאֲזַי נִצּוֹל מִלָּבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוֹטָה ג) אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה נִצּוֹל מֵעֲבֵרוֹת

http://breslev.eip.co.il/?key=383