חפץ חיים – הלכות לשון הרע ורכילות – רכילות – כלל ו סעיף ח

דִּין אִסוּר קַבָּלַת רְכִילוּת (יז) הוּא אֲפִלּוּ מִמֵּסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁהַמְסַפֵּר לֹא כִּוֵּן בָּזֶה לְעוֹרֵר מְדָנִים עַל חֲבֵרוֹ, רַק שֶׁבְּמִקְרֶה יָצָא דָּבָר זֶה מִפִּיו. וְכָל יֶתֶר פְּרָטָיו מְבֹאָר לְעֵיל בְּחֵלֶק א' בִּכְלָל ז' בְּסָעִיף ט' לְעִנְיַן לָשׁוֹן הָרָע, וְהוּא הַדִּין לְעִנְיַן רְכִילוּת.

(יז) אפילו ממסיח לפ"ת. עיין לעיל בחלק א' בכלל ז' ס"ט ובבמ"ח שם, כי כל הדינים וכל הסברות אשר נזכרו שם לענין לשה"ר שייכים גם ברכילות. (באר מים חיים)