חפץ חיים – הלכות לשון הרע ורכילות – רכילות – כלל ב סעיף א

אָסוּר לְסַפֵּר רְכִילוּת, אֲפִלּוּ בִּפְנֵי יָחִיד, (א) וְכָל שֶׁכֵּן בִּפְנֵי רַבִּים.

(א) וכ"ש בפני רבים. ולא אמרינן כיון דסיפר בפני רבים, א"כ ידע בודאי שיבוא הדבר לאזני האיש שסיפר עליו הרכילות, והוי כאלו אמר לו בפניו אתה דיברת על האיש הזה כך וכך. משום דגם זה רכילות גמורה היא, כמו שמבואר לקמן בכלל ג' ס"א. ועיין לעיל בהלכות לשה"ר בתחלת כלל ב' בבמ"ח שדין זה הוא הסכמת כל הפוסקים. (באר מים חיים)