שו״ת בית הלוי – חלק א – סימן כא, קטע 3

ואגב אכתוב כאן ביאור דיבור א' בתוס' בקידושין דף ח' תניא מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים כו' אילימא דלא מקנו בהו כלל ישיב גאולתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף ומסיק דבא למעט חליפין וכ' התוס' בד"ה ומאי וז"ל אין ע"ע נקנה בחליפין ולא קונה עצמו בחליפין דמה שהוא קונה בכסף נפקא לן מהאי קרא דמכסף מקנתו לקמן דף י"ד אבל עבד כנעני נקנה בחליפין ועיי' במהרש"א שגמגם על דבריהם עוד כתב מהרש"א דמה שהוא קונה עצמו בכסף לא ילפינן מהאי קרא דמכסף מקנתו אלא שהוא נקנה בכסף כדאיתא בהדיא לקמן ובאמת דטעות הדפוס הוא בתוס' במה שנרשם דף י"ד דשם מביא הגמרא להא דנקנה בכסף וכמש"כ מהרש"א וצ"ל דף ט"ז ושם איתא וקונה את עצמו בכסף דכתיב מכסף מקנתו וכוונת התוס' הוא דבאו לחדש דכמו דחזינן הכא דאינו נקנה בחליפין כמו כן אינו קונה עצמו בחליפין דהני ב' דברים תלוים זה בזה והביאו ראיה דהרי הא דקונה עצמו בכסף נפקא לן מהך מכסף מקנתו אלמא דמהא דנקנה בכסף ידעינן דקונה עצמו בכסף הרי דזה תלוי בזה והא דלא הוכיחו התוס' מכאן גופה מדפריך ישיב אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף הרי דס"ל דכיון דקונה עצמו בשוה כסף א"כ נקנה ג"כ בש"כ [ועיי' בשער המלך הלכות עבדים שהביא דברי הריטב"א דס"ל דאינם תלוים זה בזה והקשה עליו מהך דהכא] י"ל דס"ל להתוס' דהכא ממשמעות הפסוק פריך מדכתיב ישיב מכסף כו' מוכח דגם להאדון היה נקנה בזה וכ"כ בחי' ריטב"א דלשון ישיב משמע כן ומיושב קושית השעה"מ גם נראה דגם התוס' ס"ל דלא תלוי זה בזה ורק דהוי ס"ד דקנין חליפין ליהוי מהני מטעם כסף ועי' בתוס' לעיל דף ג' ד"ה ואשה וזה לשון התוס' בגיטין דף ל"ט בד"ה משום דה"ל כליו של מקנה אבל אם הי' כליו של קונה היתה זוכה עצמה בחליפין דתני' בהדי' בפ"ק דקדושין דעבד כנעני נקנה בחליפין משום דחליפין דמי לכסף וכל היכא דכסף מהני חליפין נמי קני לבר מאשה כו' ומש"ה הוי ס"ד דגם עבד עברי יהיה קונה עצמו בחליפין כמו דקונה עצמו בכסף ולזה הביאו ראי' דהרי הא דקונה בכסף נפקא לן רק מהא דמכסף מקנתו וכיון דמיניה ממעטינן חליפין ממילא אינו קונה עצמו בחליפין: