משנה זבחים פרק ד׳ משנה ב׳
מסכת זבחים, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא
כָּל הַנִּתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, שֶׁאִם חִסַּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת, לֹא כִפֵּר. לְפִיכָךְ, אִם נָתַן כֻּלָּן כְּתִקְנָן וְאַחַת שֶׁלֹּא כְתִקְנָהּ, פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָרֵת:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
אם חסר אחת מכל המתנות לא כפר. דבפר העלם דבר כתיב (ויקרא ד׳) ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו, ומקרא שאין צריך הוא, שהרי כל עבודותיו נתפרשו בו, אלא לכפול באזהרת הזאות שבו הוא דאתא. והכי משמע, ועשה לו כאשר כתבתי לך עשיותיו, ושנה עליהם לעכב שאם חסר אחת מן המתנות לא כפר:
לפיכך (אם נתנן כולן כתקנן). הואיל וכולן מתירות, אין זו מתרת בלא זו ואין זו מפגלת בלא זו:
ואחת שלא כתקנה. במחשבת חוץ לזמנו:
פסול. שלא הותר בראשונות:
ואין בו כרת. שאין מפגלים בחצי מתיר:
עוד מפרשים על משנה זבחים פרק ד׳ משנה ב׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כל הנתנין על מזבח הפנימי שאם חסר אחת כו': אמר רחמנא בפר החטאת הקרב ביום הכפורים ולפני הכפרת יזה ז' פעמים ואמר בשעיר החטאת שחבירו שעיר המשתלח ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר ר"ל שיזה שבע פעמים ומורה שהזיות שבפנים מעכבות זו את זו לפי שהכתוב מבאר מספרם ולפי שכולן צריכות להן אין הקרבן פגול עד שיפסיד את המחשבה ר"ל מחשבת הזמן בכולן כפי העיקר שבארנו בפרק השני [הלכה ג] כהרצאת כשר כך הרצאת פסול ולכך צריכין שתהא המחשבה פוסלת ההזיות ההכרחיות כלן אם היה ההפסד בהזאה ומזה יהיה פגול וכבר אמרנו שמתנות שבפנים כלן ההכרחיות בכפרה ולפיכך אם הפסיד המחשבה בקצת המתנות והוא מה שאמר אחת שלא כתקנן בין שאיחר אותה או הקדימה הקרבן ההוא פסול והאוכל ממנו אינו חייב כרת:
תוספות יום טוב
כל הנתנין על מזבח הפנימי. דלא כר"ש דמתניתין ד':
שאם חסר אחת כו' לא כפר. פי' הר"ב דבפר העלם דבר כתיב ועשה לפר וגומר ומקרא שא"צ הוא. שהרי כל עבודותיו נתפרשו בו חוץ מיותרת הכבד ושתי הכליות שהוא צריך ללמוד מפר כהן משוח האמור למעלה הימנו. והא ליכא למימר דלהכי הדר ואקשינהו להא מלתא דהאי קרא כתיב ביה כפרה וכפר עליהם וגו'. ואימורין לא מעכבי כפרה אלא כולי' לדרשא כו' רש"י. ובברייתא [ועשה] לפר זה פר יה"כ. כאשר עשה לפר זה פר כהן משוח. החטאת אלו שעירי עבודה זרה שמכפרין על עבירות מצוה ידועה וכתיב לו למעוטי שעירי רגלים ושעירי ר"ח שאין מכפרין על עבירות מצוה ידועה אלא על טומאת מקדש וקדשיו שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף כדאיתא בפ"א דשבועות מ"ד ועיין בפירוש משנה א"ב דפרק דלקמן:
שאם. הר"ב העתיק אם. והיא גירסא נכונה:
ואין בו כרת. פירוש הר"ב שאין מפגלים בחצי מתיר עיין בראש וסוף פ"ב דמנחות:
תפארת ישראל – יכין
כל הנתנין על מזבח הפנימי דהיינו פר ושעיר יו"כ ופרים ושעירים הנשרפין [כפרק דלקמן]:
פסול ואין בו כרת דמדכולן מעכבין, עבודה אחת הן, וצריכים שיהיו כולן כדינו. מיהו פיגול לא הוה, דאין מפגלין בחצי מתיר:
מלאכת שלמה
שאם חסר. נ"א שחסר נ"א אם חסר:
לפיכך אם נתנם כולם כתקנם ואחת שלא כתקנה. בגמרא דייק ר"ל הא אחת שלא כתקנה וכולם כתקנם פגול ומני אילימא רבנן הא אמרי בפ' שני דמנחות אין מפגלין בחצי מתיר אלא ר"מ ואי טעמא דר"מ התם משום דמפגלין בחצי מתיר אפילו כדקתני נמי אלא לאו ש"מ טעמא דר"מ התם משום דקסבר כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה אמר רב שמואל בר רב יצחק לעולם רבנן היא ומאי כתקנן כתקנן לפגול פי' הראשונות עשאם במחשבת דחוץ לזמנו ואשמועינן דלא אמרינן על דעת הראשונה עשה ושלא כתקנה ר"ל במחשבת חוץ למקומו המוציאה מידי פגול או במחשבת שלא לשמו דהא חטאת היא ומחשבת שלא לשמו פוסלת בה ומוציאה מידי פגול והה"נ דאם נתן בשתיקה לא פיגל דלא אמרינן על דעת ראשונה הוא עושה והאי דנקט שלא כתקנה איידי דנקט תנא ברישא בחיצונות נתן את הראשונה חוץ לזמנה ואת השניה חוץ למקומה פגול וחייבין עליו כרת דדוקא נקט חוץ למקומו לאשמועינן רבותא דלא אתיא מחשבת חוץ למקומו דשניה ומפקא ליה מידי פגול משום דהוקבע פגול בראשונה שמתנה אחת מתרת ומפגלת בהם תנא נמי סיפא בפנימיות דכה"ג אתיא מחשבה שניה ומפקא ליה מידו פגול. אע"ג דלא צריך למיתנייה דהא בלאו הכי נמי לא הוה מיקבע:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה זבחים פרק ד׳ משנה ב׳?
משנה זבחים פרק ד׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״כל הנתנין על מזבח הפנימי שאם חסר אחת״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה זבחים פרק ד׳ משנה ב׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת זבחים פרק ד׳?
בפרק ד׳ של מסכת זבחים יש 6 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.
עוד: מסכת זבחים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Zevachim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Zevachim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Zevachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)