משנה זבחים פרק י״א משנה ה׳

מסכת זבחים, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

בֶּגֶד שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, נִכְנָס וּמְכַבְּסוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. נִטְמָא חוּץ לַקְּלָעִים, קוֹרְעוֹ, וְנִכְנָס וּמְכַבְּסוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. כְּלִי חֶרֶס שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, נִכְנָס וְשׁוֹבְרוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ. נִטְמָא חוּץ לַקְּלָעִים, נוֹקְבוֹ, וְנִכְנָס וְשׁוֹבְרוֹ בְמָקוֹם קָדוֹשׁ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

בגד. שנתז עליו דם חטאת ויצא חוץ לקלעים:

נטמא חוץ לקלעים. לאחר שיצא. ואי אפשר להכניס טומאה לעזרה:

קורעו. ברובו. וטהור מטומאה:

ונכנס ומכבסו במקום קדוש. ואע״ג דבגד שנטמא וקרעו ברובו עדיין הוא בטומאתו מדרבנן עד שלא ישאר בחבורו כדי רוחב סודר, הכא שרי להכניסו לעזרה כדי לקיים בו מצות כבוס, כיון דמדאורייתא כשנקרע רובו טהור:

נוקבו. לטהרו מטומאתו. ודוקא נקב כשיעור שורש קטן דבזה טהר מטומאתו ועדיין כלי הוא ומקיים בו מצות, שבירה במקדש, אבל אם ניקב נקב גדול, דיצא מתורת כלי, שוב אינו נכנס, ושוברו, דרחמנא אמר וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר, בשעת שבירה יהיה כלי, והאי בשעת שבירה לא הוי כלי:

עוד מפרשים על משנה זבחים פרק י״א משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

בגד שיצא חוץ לקלעים נכנס ומכבסו במקום כו': אם נטמא אחר שיצת מפני שאי אפשר להכניס בגד טמא למקדש קורע המקום שעליו הדם ומכניסו למקדש ומכבסו וזה מדרבנן אבל מדאורייתא אינו חייב לכבס אחר קריעה לפי שנאמר על הבגד: ונוקבו שיקוב אותו נקבים קטנים כשיעור שורש קטן כדי שיטהר מטומאתו כמו שנבאר במסכת כלים אבל אם ניקבו נקבים גדולים אינו כלי ואינו ייב לשבר אותו במקדש שנאמר וכלי חרס והוא כבר שברו חוץ למקדש מפני שהנקב הגדול הוא שבירה:

תוספות יום טוב

קורעו. פירש הר"ב ברובו. ועמ"ש במשנה ח' פכ"ח דכלים ועוד הארכתי שם פכ"ז משנה י'. ומ"ש הר"ב ואף ע"ג דבגד שנטמא כו'. הכא שרי כו'. גמ' וכתבו התוס' דזהו תימה. מאי שנא דלענין טומאה לא מקרי בגד מן התורה אע"ג דשייר בה כדי מעפורת. ולגבי חטאת מקרי בגד. וכמו כן קשה בסמוך גבי כלי חרס. ונראה לפרש כיון שמועיל לו יחוד לאותו בגד ששייר בו כדי מעפורת ולאותו כלי שניקב כשרש קטן שאם היה מיחדו לזיתים או לרמון היה מקבל טומאה מכאן ולהבא חשוב הוא כלי ובגד לענין דם חטאת כיון דאין מחוסר מעשה אלא יחוד בעלמא ע"כ.

נקבו. פירש הר"ב נקב קטן כשיעור שרש קטן. דבזה טהור מטומאתו וכן פירש"י והרמב"ם והקשו התוספות דבהדיא תנן במסכת כלים ריש פ"ג האלפס והקדירה שיעורן בזיתים ושיעור שרש קטן לענין הכשר זרעים תנן בסוף פ"ב דעוקצים. ואי ה"א דשיעור זיתים דבעינן מדרבנן הוה ניחא כדאמרת גבי בגד. אבל מדאורייתא אם ניקב כשרש קטן טהור ע"כ:

תפארת ישראל – יכין

בגד שניתז עליו דם חטאת:

נטמא חוץ לקלעים ואי אפשר להכניסו בטומאתו לעזרה, וגם לטובלו מקודם אי אפשר, דהרי הדם חוצץ, ואף דדם לח אינו חוצץ [כשבת ק"ב ב']. י"ל דהכא בנתייבש מיירי, או נ"ל דהכא מדמקפיד עליו לכבסו בפנים, חוצץ [וראייתי מפסחים דמ"ו א']:

קורעו קורעו ברוב אורך או ברוב רוחב, באופן שלא יהיה ראוי עוד למלאכתו הראשונה [עי' רמב"ם פי"ב מכלים הט"ז]. מיהו לא יבדיל חלקי הקרעים זמ"ז, רק ישייר שיהיה נשארם מחוברים יחד כדי רוחב סודר, כדי שיהיה שם בגד עליו בשעת כיבוס, ואף דאז עכ"פ מקט"ו מדרבנן. עכ"פ כדי לקיים מצות הכנסתו לפנים, לא גזרו. [ולתוס' הכא צריך לקרעו להרבה קרעים שלא ישאר גע"ג במקום אחד, רק שלא ינתקם זמ"ז ע"ש]:

ונכנס ומכבסו במקום קדוש [ואילה"ק מ"ש לעניין טומאה לא מחשב כלי מדאורייתא אף דנשאר כרוחב סודר, ולעניין כיבוס מחשב עדיין כלי מדאורייתא. וכ"כ ק' בסמוך גבי ניקוב כלי חרס. י"ל דאף דע"י הקרע שבבגד והנקב שבכלי נתבטל שם בגד וכלי שהיה עליו לעניין טומאה דלשעבר, עכ"פ לעניין כיבוס דלהבא, הרי לעניין להבא עדיין שם בגד וכלי עליו גם לענין טומאה כשייחדו להשתמש באותו רוחב הכודר שעדיין שלם ובכלי שניקב, עדיין שם כלי עליו לטומאה כשייחדו לזיתים. ונ"ל ראיה דהרי כלי נחושת שפיחחה, וודאי בטל ממנו תורת כלי לגמרי, ואפ"ה כשצורפו אח"כ בקורנס, מהני לעשותו כלי לעניין שטוף [כסי' ל"ה], ה"נ מהני יחוד לתשמיש כמות שהוא, לעניין כבוס שאח"כ]:

נטמא חוץ לקלעים שאי אפשר להכניסו בטומאתו, וטבילה גם בלי חציצה לא מהני לכלי חרס שנטמא:

נוקבו כדי שיטהר מטומאתו:

ונכנס ושוברו במקום קדוש ודוקא בנקבו בחוץ כדי שורש קטן, דבזה נטהר מדאורייתא, אף דמדרבנן צריך שיתנקב כמוציא זית, עכ"פ משום מצוה להכניסו לא גזרו. מיהו בהגדיל הנקב יותר משורש קטן, תו א"צ להכניסו, דכבר נתבטל מתורת כלי בשעת שבירה:

מלאכת שלמה

בגד שיצא וכו' קורעו. שנויה היא בת"כ פ' צו ספ"ו. בגמרא מתמה קורעו רחמנא אמר בגד שיהא שם בגד עליו בשעת כבוסו והאי כיון שקרעו תו לא מיקרי בגד ומשני דמשייר בו כדי מעפורת וכו' כדפירש ר"ע ז"ל.: [לפנינו כ"ח הוא משנה א' עם בגד . וציון מ"ו נרשם אצל כלי נחשת.]67

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה זבחים פרק י״א משנה ה׳?

משנה זבחים פרק י״א משנה ה׳ פותחת במילים ״בגד שיצא חוץ לקלעים נכנס ומכבסו במקום קדוש״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה זבחים פרק י״א משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת זבחים פרק י״א?

בפרק י״א של מסכת זבחים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת זבחים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Zevachim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Zevachim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Zevachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)