משנה זבחים פרק י׳ משנה ד׳
מסכת זבחים, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא
הָעוֹפוֹת קוֹדְמִין לַמְּנָחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִינֵי דָמִים. מִנְחַת חוֹטֵא קוֹדֶמֶת לְמִנְחַת נְדָבָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בָאָה עַל חֵטְא. חַטַּאת הָעוֹף קוֹדֶמֶת לְעוֹלַת הָעוֹף. וְכֵן בְּהֶקְדֵּשָׁהּ:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
שהן מיני דמים. ומיני דמים כפרתן מרובה:
חטאת העוף קודמת לעולת העוף. דכתיב (ויקרא ה׳:ח׳) והקריב את אשר לחטאת ראשונה, בנה בנין אב לכל החטאות שקודמות לעולה בין בבהמה בין בעוף:
וכן להקדשה. כשהוא מפריש קנו, דהיינו שתי תורים או שני בני יונה, קורא שם לחטאת תחלה:
עוד מפרשים על משנה זבחים פרק י׳ משנה ד׳
פירוש המשניות לרמב״ם
העופות קודמין למנחות מפני שהן דמים מנחת חוטא כו': מנחת חוטא הוא עשירית האיפה שמקריבה העני על טומאת מקדש וקדשיו או שבועת העדות כמו שזכרנו בתחלת דברינו בזו המסכתא ואמר רחמנא והקריב את אשר לחטאת ראשונה ואמרו בנין אב לכל החטאות שיהיו קודמות לעולות הבאות עמהן בין בעוף בין בבהמה ומה שאמר וכן בהקדשן ר"ל כי בשעה שיפריש קרבנותיו אומר הרי זו חטאת ואחר כך אומר הרי זו עולה:
תוספות יום טוב
מפני שבאה על חטא. כלומר דמכפרת. כדאיתא בגמרא:
חטאת העוף קודמת לעולת העוף. כתב הר"ב דכתיב והקריב את אשר לחטאת ראשונה. וכיון דלית בה הקטרה לא מהני טעמא דמרצה כדלעיל מ"ב תוספות דף פ"ט ריש ע"ב. ומ"ש הר"ב זה בנה אב וכו' כדמפרש בברייתא שאין ת"ל ללמד שתקרב ראשונה שהרי כבר נאמר (ויקרא ה׳:י׳) ואת השני יעשה עולה. אלא זה בנה אב וכו' ופירש"י זה בנה אב תלה [טעם] הקדמתו בשביל שם חטאת. [*ועיין בפירוש הר"ב ספ"ב דמסכת קנים] ומ"ש הר"ב בין בבהמה בין בעוף ה"ק אפילו חטאת העוף לעולת בהמה. דבתרוייהו בהמה לא צריכא לבנין אב. והכי מפורש בגמרא:
וכן בהקדשה. פירש הר"ב כשהוא מפריש כו' קורא שם לחטאת תחלה. ולאו כללא הוא. דהא ביולדת כתיב אחד לעולה ואחד לחטאת הרי שהקדים הכתוב עולה לחטאת וטעמא כדתניא בגמרא לפי שכאן באה במקום בהמה דעשירות שהיתה בהמה לעולה. ומ"מ מסיק רבא דאף ביולדת לא הקדימה הכתוב אלא למקראה שתקדום בקריאת שם ולא לעבודה. [*אבל לשון רש"י למקראה שתהא נקראת בענין תחלה אבל בעבודתן חטאת קודמת ע"כ. וז"ל בפ"ה דערכין דף כ"א שתהא נקראת במקרא תחלה ולא שתקרב תחלה. ומדלא פירש למקראה קריאת שם. צריכין אנו לומר דבעבודתן וכן שתקרב שבלשון רש"י כל עניני עבודה וקריבה במשמע. ואף קריאת שם. וז"ש קריאה שבענין. וכן שתהא נקראת במקרא הכל חדא ור"ל שבענין הפרשה במקרא הוא שכתובה. העולה קודם. וא"כ נקראת קודם להקורא בתורה. וכך פירש הרא"ם בפרשת תזריע לדברי רש"י דהתם. ואשתמיטתיה מלהביא לו ראיה מלשונות אלו של רש"י דהכא ודבמס' ערכין. ומ"מ למדנו לפי זה שמשנתינו כללא היא ואף דעת הרמב"ם כך היא שכתב בפ"ט מה' תמידים וכן בשעת ההפרשה מפריש החטאת תחלה ולא חילק בין חטאת לחטאת. ודברי הרמב"ם הן הנה משנתינו דהכא שכן בפירושו כתב על וכן בהקדשה ר"ל כי בשעה שיפריש כו' ולפיכך אני תמה על הכ"מ שהראה מקום על התוספתא]:
תפארת ישראל – יכין
מפני שהן מיני דמים ומיני דמים כפרתן מרובה, דהיינו שבאין מכל הקרבנות, וגם כי בו נפש החי ודמיון יותר לנפש האדם:
מנחת חוטא הייני עשירית האיפה שמקריב העני כשחטא בשבועת העדות, או בשבועת בטוי, או בטומאת מקדש וקדשיו [עי' פ"ב דשבועות]:
חטאת העוף קודמת לעולת העוף אפילו כשלא באה על חטא כלל כגון ביולדת וכדומה, ואפילו התם שבאין שניהן החטאת והעולה על עניין א'. ומדבעי למסיק וכן בהקדשה להכי נקט לה בסוף ולא קודם למנחה:
וכן בהקדשה שכשמקדיש ב' תורים א' לחטאת וא' לעולה מקדיש החטאת תחלה:
מלאכת שלמה
העופות קודמות למנחות. בגמרא פריך אדרבא מנחות קודמות שכן ישנן בצבור כביחיד ומשני אפ"ה מיני דמים עדיפי. ועוד פריך מנחת חוטא קודמת למנחת נדבה אדרבא מנחת נדבה קודמת שכן טעונה שמן ולבונה ומשני אפ"ה באה על חטא עדיפא דמכפרת. אמר המלקט בכאן היה להם לתוס' ז"ל חלוקה אחרת דזה לשונם חטאת בהמה קודמת לעולת בהמה וא"ת הא תנא ליה רישא דם חטאת קודם לדם עולה וי"ל דאיצטריך לאשמועינן אפילו בעולה הבאה עם החטאת כדקתני וכן בהקדשה עכ"ל ז"ל וכן בברייתא מייתי תרתי באבי דחטאת העוף קודמת לעולת העוף ודחטאת בהמה קודמת לעולת בהמה וכן ג"כ משמע קצת מפירוש הרמב"ם ז"ל דגריס לה:
חטאת העוף קודמת לעולת העוף. דכתיב וכו' לשון ר"ע ז"ל עד בנין אב לכל החטאות שקודמות לעולות בין בבהמה בין בעוף. אמר המלקט וכן חטאת העוף קודמת לעולת בהמה ודוקא למצוה ולא לעיכובא כדמוכח בס"פ שני דמסכת קנים וכמו שכתב ה"ר עובדיה ז"ל:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה זבחים פרק י׳ משנה ד׳?
משנה זבחים פרק י׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״העופות קודמין למנחות מפני שהן מיני דמים מנחת״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה זבחים פרק י׳ משנה ד׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת זבחים פרק י׳?
בפרק י׳ של מסכת זבחים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.
עוד: מסכת זבחים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Zevachim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Zevachim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Zevachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Zevachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)