דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה יומא פרק ח׳ משנה ג׳

מסכת יומא, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

אָכַל וְשָׁתָה בְּהֶעְלֵם אַחַת, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. אָכַל וְעָשָׂה מְלָאכָה, חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אָכַל אֳכָלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה, וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה, וְשָׁתָה צִיר אוֹ מֻרְיָס, פָּטוּר:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

אינו חייב אלא חטאת אחד. דמחד קרא נפקי אכילה ושתיה וחד שמא הוא:

אכל ועשה מלאכה. מתרי קראי נפקי ותרי שמות נינהו:

עוד מפרשים על משנה יומא פרק ח׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת כו': התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים כו': ציר הוא מה ששותת מן הדג כששורין. אותו במלח.

מורייס ידוע.

מחנכין אותן כלומר מלמדין אותן מגזרת חנוך לנער (משלי כב) ומרגילין אותן להתענות קודם שיהיו חייבין בתענית בב' שנים לבריאים ובשנה אחת לחולים. ודע כי הזכרים מי"ג שנים שלימים והנקבות מי"ב שנים שלימים הם חייבין להתענות מדאורייתא אם הביאו שתי שערות כי הנקבות סובלות התענית יותר מהזכרים לפי שמזג הזכרים חם והנמס מגוף יותר והזכרים והנקבות מאחת עשרה שנה מתענים כל היום כולו מדרבנן כדי לחנכן במצות. ומתשע שנים ומעשר שנים מתענין לשעות מן היום בין זכרים בין נקבות בשוה כדי שיתחנכו במצות ואין מאכילין אותם עד שיצערם הרעב:

תוספות יום טוב

אינו חייב אלא חטאת אחת. כתב הר"ב דמחד קרא נפקא כו' כדאיתא דף ע"ו בגמ' שנאמר (דברים י״ד:כ״ו) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר. שכר שתייה הוא דיליף שכר שכר מנזיר וקרייה רחמנא ואכלת. [*דאילו יין איכא למימר ע"י אניגרון שהוא מין מאכל שנותנין בו יין]:

אוכלין שאינן ראוין לאכילה. כגון עשבים המרים או שרפים הבאושין. רמב"ם פ"ב מהלכות שביתת עשור:

משקין שאינן ראויין לשתיה ושתה ציר וכו'. הרמב"ם [שם] כתב כגון ציר כו'. וכן העתיק הטור סוף סימן תרי"ב ופירוש ציר ומורייס. עיין משנה ד' פ"ו דנדרים:

תפארת ישראל – יכין

אכל ושתה בהעלם אחת שלא ידע שהוא יו"כ, או שלא ידע שיו"כ אסור באכילה ושתייה:

אינו חייב אלא חטאת אחת דמחד קרא נפקי:

אכל ועשה מלאכה אפילו בהעלם א':

חייב שני חטאות דמב' קראי נפקי:

ושתה ציר היינו מים היוצאין מדגים מלוחים:

או מורייס היינו שומן היוצא מדגים מלוחים [ע"ז כ"ט ב']. וקמ"ל הנך אע"ג דחזי לטיבול, עכ"פ מדלא חזו לאכילה ממש פטור. [ובתשובת הלכות קטנות מסתפק בשותה מים ביו"כ אם חייב, מדלא זייני ולית בהו אבידת הנפש. ולפעד"נ מדלא אשכח תנא למנקט פטורא רק בהנך שאינן ראויין לשתייה, ש"מ דכל שראויין לשתייה אף דלא זיין טובא חייב עלה]:

פטור ולהכי עכ"פ בשאר תעניות שהן מדרבנן, בעת הצורך מותר ליקח [מעדיצין] מרים או באושים. אבל ביו"כ דוקא במכה שהוא מן השניים ולפנים, דמותר בי' מלאכת שבת מחשש סכנה, מותר ביו"כ, אבל באין סכנה אסור [תשובת הלכות קטנות צ"ז, ותשובת שאגת אריה ע"ה]:

תפארת ישראל – בועז

כתב אאמ"ו רבינו הגאון הגדול זצוק"ל וז"ל ק"ל למה באכילה ושתיי' חטאת אחת [כמ"ג וכפ"ו דכריתות מ"ד]. דיוה"כ אינו מכפר לחיובי חטאת ואשם וודאי. ואילו לשיעור אין שניהם מצטרפין. ונ"ל דלהשלים השיעור, בשעורין שוה תליא כרפ"ב דערלה ופ"ד דמעילה. רק מקבל טומאת מדרס, מצטרפין כקל שבשניהן [כפ"ד דמעילה מ"ו], מדהו"ל בנטמא ולא במטמא. אבו"ת אף דאויר פחות מג' מצטרף לשיעור סוכה, אף דאויר לחודא פסול לסוכה. וכ"כ טיט הנרוק מצטרף לטבילה. אף דהטובל בו לא עלתה לו טבילה [כסוכה די"ט ב']. נ"ל דהתם מטעם ביטול אייתינן עלה דמחשב הכל כמים וכן משמע בערוך ערך טט, דמה"ט מטהר:

מלאכת שלמה

אכל ושתה בהעלם אחד וכו'. בכריתות פ' ספק אכל דף י"ח. ואיכא מאן דמוקי לה התם דלא כרבי אע"ג דסיפא רבי היא כמו שאכתוב בסמוך בס"ד:

אכל אוכלין שאינם ראויין וכו'. ביד פ' שני דהלכות שביתות עשור סי' ה'. וגירסת הר"מ דילונזאנו ז"ל אכלים האל"ף בחטף קמץ:

שתה ציר או מורייס פטור. גמ' הא חומץ חייב מתני' מני רבי היא דתניא רבי אומר חומץ משיב את הנפש ומבטל את הענוי:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יומא פרק ח׳ משנה ג׳?

משנה יומא פרק ח׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״אכל ושתה בהעלם אחת אינו חיב אלא חטאת״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יומא פרק ח׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יומא פרק ח׳?

בפרק ח׳ של מסכת יומא יש 9 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת יומא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yoma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yoma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yoma – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)