משנה יומא פרק ו׳ משנה ח׳

מסכת יומא, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

אָמְרוּ לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל, הִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר. וּמִנַּיִן הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר, דַּרְכִּיּוֹת הָיוּ עוֹשִׂין, וּמְנִיפִין בַּסּוּדָרִין, וְיוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלֹא סִימָן גָּדוֹל הָיָה לָהֶם, מִירוּשָׁלַיִם וְעַד בֵּית חִדּוּדוֹ שְׁלשָׁה מִילִין. הוֹלְכִין מִיל, וְחוֹזְרִין מִיל, וְשׁוֹהִין כְּדֵי מִיל, וְיוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, וַהֲלֹא סִימָן אַחֵר הָיָה לָהֶם, לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית הָיָה קָשׁוּר עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וּכְשֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר הָיָה הַלָּשׁוֹן מַלְבִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א), אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

הגיע שעיר למדבר. שאינו רשאי להתחיל בעבודה אחרת עד שיגיע שעיר למדבר, שנאמר (שם) ושלח את השעיר במדבר. ואחר כך ואת חלב החטאת יקטיר:

דורכיאות. אבנים גדולות וגבוהות זו על זו, ששם השומרים עומדים ומניפים בסודרין:

ועד בית חדודו. הוא ראש המדבר. וס״ל לרבי יהודה שמשהגיע השעיר שם נעשית מצותו אע״פ שלא הגיע לצוק. ואין הלכה כר׳ יהודה:

הולכין מיל. כדאמרינן לעיל מיקירי ירושלים מלוין אותו עד סוכה ראשונה. וכשחוזרין ושוהין אחר כך כדי הלוך מיל כבר ידעו שהגיע שעיר למדבר:

עוד מפרשים על משנה יומא פרק ו׳ משנה ח׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר כו': דרכיות הם [מצבות] גדולות שהשומרים עומדים שם ומניפין בסודרין ורבי יהודה סובר כי משהגיע שעיר למדבר נעשית מצותו אע"פ שלא הגיע לצוק ולפיכך משערין שיעור כדי שמגיע לבית חורון שהוא במדבר בלבד. ואין הלכה כרבי יהודה.

תוספות יום טוב

הגיע שעיר למדבר. כתב הר"ב שנאמר ושלח וגו' ואח"כ ואת חלב וגו' וכפירוש רש"י ולאו דוקא כמ"ש לעיל. אלא משום דלעיל תני ליה והקטירן וכו' וכן בכתוב לא נכתב אח"כ ואת חלב וגו' אלא ועשה את עולתו וגו' ואת חלב וגו' ופירש רש"י בגמרא אדאמר ויודעים שהגיע שעיר למדבר ונעשית מצותו כתב ומתחיל לקרות הפרשה. וכ"כ הרמב"ם בפ"ג ויוצא לעזרת הנשים וקורא שם אחר שהגיע שעיר למדבר הרי שאפילו הקריאה לא היתה קודם שהגיע שעיר למדבר:

דרכיות. פירש הר"ב אבנים גדולות. וכ"פ הרמב"ם מצעות גדולות [*ונ"ל שצ"ל מצבות גדולות*)] ולא פירשו מאיזה לשון הוא. ורש"י כתב דרכיות בני אדם עומדים מירושלים לצוק בכדי שיראה זה סימנו של זה כו'. ונראה בעיני לגרוס דרביות בבי"ת ויהיה מלשון דרבנאי בעובדא דסבי דבי אתונא בפרק קמא דבכורות דף ח' שפירש"י אורבים ושומרים:

בית חדודו. על שם הצוק שהוא זקוף וחדוד נקרא המדבר בית חדודו והכינוי שב לשעיר וזה לגירסת הס' ובגמרא ורש"י. אבל גירסת רמב"ם שמגיע לבית חורון שהוא במדבר ע"כ. וביהושע סימן י"ו בית חורון תחתון ובית חורון עליון:

על פתחו של היכל. ותנא קמא ורבי יהודה סברי כדאיתא בברייתא דף ס"ז דבראשונה היו קושרין וכו'. ולפי שהיו מציצין ורואין ואם לא הלבין היו עצבים. התקינו שיהו קושרין אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו. ולבתר הך תקנתא מנין היו יודעין וכו' אלא דרביות היו עושין כו':

תפארת ישראל – יכין

הגיע שעיר למדבר שאסור להתחיל בעבודה אחרת עד שיגיע שעיר למדבר:

דרכיות כמין [טעלעסקאפען], שהן בניין גבוה שהשומר מציץ מעליו למרחוק. ונקראין דורכיות משום שהבניין ההוא עשוי מדריגות מדריגות שדורכין עליהן כשעולין לשם:

היו עושין ומניפין בסודרין דגלים, דכשהשעיר בא למדבר, שומר שאצלו מניף בדגלו, וחבירו מרחוק מניף לחבירו האחר וכן כולם עד ירושלים:

מירושלים ועד בית חדודו הוא ראש המדבר:

הולכין מיל שלווהו מיל עד סוכה ראשונה:

אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ולת"ק עשו תקנה, דאין סומכין על הנס, דשמא לא ילבין, כמ' שנה קודם חורבן הבית [כיומא דל"ט ב']:

מלאכת שלמה

הגיע שעיר למדבר כתוב בתוספת י"ט כתב הרב שנאמר ושלח וגו' ואח"כ ואת חלב וגו' וכ"כ רש"י ז"ל ולא דוקא כמ"ש לעיל אלא משום דלעיל תני ליה והקטירן וכו' וכן בכתוב לא נכתב אח"כ ואת חלב וגו' אלא ועשה את עולתו וגו' ואת חלב וגו' וכן פי' רש"י ז"ל בגמ' כיון שהגיע שעיר למדבר נעשית מצותו ומתחיל לקרות הפרשה וכ"כ הרמב"ם ז"ל ויוצא לעזרת הנשים וקורא שם אחר שיגיע שעיר למדבר הרי שאפי' הקריאה לא היתה קודם שהגיע שעיר למדבר ע"כ:

דרכיות היו עושין פי' הרמב"ם ז"ל מצעות גדולות ע"כ וז"ל רש"י ז"ל דרכאיות בני אדם עומדים מירושלים לצוק בכדי שיראה זה סימנו של זה ומניפין אותן הסמוכין למדבר בסודרין וזה הסמוך לו רואה ומניף גם הוא ורואה חברו הסמוך לירושלם ע"כ ודכוותה אשכחן במכלתא הובא בילקוט בפרשת בשלח על פסוק ויוגד למלך מצרים האוקטורין שלו הגידו לו ויש אומרים דרכיות היו לו וי"א עמלק הגיד לו ע"כ. ואני מצאתי מוגה ומנוקד בשם החכם הה"ר חיים חבר ז"ל דירביות בבי"ת ובנקודת חיר"ק תחת הדלי"ת ובפת"ח תחת הבי"ת: אבל בערוך הביאו בערך דדכאות בשתי דלתין וכאף ופי' שהן מצבות גדולות בנויות בדרך מירושלם ועומדים עליהם אנשים ובידם סודרין וכשמגיע שעיר למדבר מניפין בסודרין אחד לחברו עד שרואין אנשי ירושלם הנפת הסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר ואז כ"ג קורא בספר תורה ע"כ וגם בירוש' הוא בשתי דלתין וכאף ושם ביד פ"ג דרביות בדלי"ת ורי"ש ובי"ת אמנם מצאתי מוגה שם דותביאות בדלי"ת וי"ו תי"ו בי"ת יו"ד אל"ף וי"ו תי"ו:

ועד בית חדודו בשני דלתין לשון חדוד דהיינו ההר שהוא זקוף וחדוד והויו אפשר שהוא כנוי לשעיר המשתלח משם ויש גורסין הדורו בדלי"ת ורי"ש. אכן הרמב"ם ז"ל נראה דגריס בית חורון וכן בירוש'. ובערוך גריס חרורו בשני רישין. ובגמ' ש"מ בית חרורו במדבר קאי:

רבי ישמעאל אומר וכו' ס"א אינו כגירסת המשנה שהוא ברייתא ואית דגרסי ועוד א"ר יהודה והלא סימן אחר היה להם וכו' וכן כתב ה"ר יהוסף שמצא בספר אחד אכן בגמ' במשנה גרסי' ר' ישמעאל אומר וכו'. ומ"מ קשיא לי דפליג מאן דהו ר' ישמעאל או ר' יהודה בתרתי חדא דתנא דברייתא דלעיל שכתבתי בסימן ו' קאמר בראשונה וכאן משמע דלעולם היה ועוד דלעיל קתני על פתחו של אולם או מבחוץ או מבפנים וכאן קאמר על פתחו של היכל ודוחק לומר דפתחו של היכל היינו מבפנים דאולם וכ"ש שדוחק לומר שזוהי לשון של זהורית אחרת מלבד הקשורה חציה בסלע וחציה בין קרניו:

שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו כך הוגה שנכתב כל הפסוק במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל כאן וגם בשבת פ' ר' עקיבא ואיני יודע טעם נכון למה שהרי כך יש להביא מרישיה דקרא כמו בסיפיה ושמא משום דמלת כשנים איכא למדרשה לשון שנה מדלא כתיב כשני בלא מ"ם כמו שכתבתי שם פרק ר' עקיבא סוף סימן ב' אמטו להכי מייתינן ראיה עיקרית מסיפיה דקרא לדעתו ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יומא פרק ו׳ משנה ח׳?

משנה יומא פרק ו׳ משנה ח׳ פותחת במילים ״אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר ומנין״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יומא פרק ו׳ משנה ח׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יומא פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת יומא יש 8 משניות, וזו המשנה ה־8 בו.

עוד: מסכת יומא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yoma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yoma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yoma – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)