משנה יומא פרק ה׳ משנה ב׳

מסכת יומא, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן, אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים, וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת, גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן:

ר׳ עובדיה מברטנורא

ושתיה היתה נקראת. על שם שממנה נשתת העולם שבה יסד הקב״ה את עולמו. שתיה, יסוד:

עוד מפרשים על משנה יומא פרק ה׳ משנה ב׳

תוספות יום טוב

[*משניטל הארון. משנגנז לא קתני אלא משניטל. תנן כמ"ד ארון גלה לבבל כו' דלא כי הא דתנן במשנה ב' פ"ו דשקלים. גמ']:

אבן היתה שם. באמצע בית ק"ק כדאיתא בהדיא פ"ק דמגילה דף י' דתניא ארון שעשה משה יש לו י' אמות לכל רוח וכו'. ואני תמה על הרמב"ם והתוספות דב"ב [דף כ"ה ד"ה וצבא] שהרמב"ם בריש פ"ד מהלכות בית הבחירה כתב במערבו. והתו' פ"ב דב"ב כתבו במזרח וגם שניהם לא ביארו זו מנין להם. וזה שמצא הכ"מ כתוב על פיסקא דריש פ"ד מהלכות בית הבחירה. דאיתא הכי במלאכת המשכן פרק ד' ע"כ. לא לזה שכתב במערבו קאי שדקדקתי באותה ברייתא ולא מצאתי בה כלל מזה. אלא קאי על מ"ש ולפניו צנצנת המן וכו' דההיא היא דאיתא התם ועוד שאילו לזה נתכוין עדיין לא יצא הרמב"ם מידי קושיא למה לו לפסוק כברייתא חיצונה ודלא כברייתא שבגמ'. אלא מעולם לא נתכוין הכ"מ להעיר על זה. וצ"ע. גם על התו' צ"ע. ועיין עוד מזה מה שאכתוב בפ"ב דב"ב משנה ט' בס"ד:

מימות נביאים ראשונים. דוד ושמואל מפרש במסכת סוטה [דף מ"ח]. רש"י:

תפארת ישראל – יכין

משניטל הארון דנבוכדנצר נטלו. וי"א דיאשיה גנזו כשהתנבאו לו שיחריב הבית:

אבן היתה שם באמצע ק"ק:

מימות נביאים ראשונים דוד ושמואל [כסוטה מ"ח ב']. [ונ"ל דר"ל בימיהם נתגלה האבן ולא שהנביאים הניחוהו דהרי בסיפא אמרינן שנקרא שתיה, ואמרי' בש"ס משום שמשם נברא העולם, ודוחק לומר דר"ל שממקומו נברא העולם]:

ושתיה היתה נקראת שממנו הושתת ונתיסד העולם:

גבוהה מן הארץ שלש אצבעות ועליה היה נותן המחתה:

מלאכת שלמה

משניטל הארון. גמ' משנגנז לא קתני אלא משניטל כמ"ד ארון גלה לבבל דתניא ר' אליעזר אומ' ארון גלה לבבל שנאמר לתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה' שהוא הארון ר"ש בן יוחי אומ' ארון גלה לבבל שנאמר ולא יותר דבר אמר ה' אלו עשרת דברים שבו ר' יהודה בן לקיש אומ' ארון במקומו נגנז שנאמר ויאריכו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה ועולא פליג בגמ' דלא אמ' ר"ש ארון גלה לבבל. ואיתא בפ' זה בורר (סנהדרין דף כ"ו:)

ושתיה היתה נקראת. תנן כמ"ד מציון נברא העולם דתניא ר' אליעזר אומר עולם מאמצעיתו נברא שנאמר בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו ר' יהושע אומר עולם מן הצדדין נברא שנאמר כי לשלג יאמר הוה ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עוזו כלומר מד' צדדין הורידו והגשימו להעשות ארץ ר' יצחק נפחא אמר אבן ירה הקב"ה בים ממנו הושתת העולם שנאמר על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה וחכמים אומרים מציון נברא העולם שנאמר מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ ובתריה כתיב מציון מכלל יופי אלהים הופיע ממנו מוכלל יופיו של עולם. וכתב רד"ק בשרש שות וי"מ והיו שתותיה מדוכאים כי השתות יסודות וכן בדברי רז"ל אבן היתה שם ושתיה היתה נקראת אע"פ שהמלה הזאת מנחי הלמ"ד ועוד אמרו ירדו לשיתין אין מועלין בהן שיתין מחוללין יורדין עד התהום כלם ענינם יסודות ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יומא פרק ה׳ משנה ב׳?

משנה יומא פרק ה׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״משנטל הארון אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יומא פרק ה׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יומא פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת יומא יש 7 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת יומא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yoma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yoma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)