משנה יומא פרק ג׳ משנה ז׳

מסכת יומא, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ פִּלּוּסִין שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה, וּבֵין הָעַרְבַּיִם הִנְדְּוִין שֶׁל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת זוּז, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ שֶׁל שְׁמֹנָה עָשָׂר מָנֶה, וּבֵין הָעַרְבַּיִם שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה, הַכֹּל שְׁלשִׁים מָנֶה. אֵלּוּ מִשֶּׁל צִבּוּר. וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף, מוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

פלוסין. בוץ דק ויפה הבא מארץ רעמסס, תרגום ירושלמי רעמסס, פילוסא:

הנדואין. מארץ הודו:

ובין הערבים. בגדים שלובש להוצאת כף ומחתה:

הכל שלושים מנה. להכי הדר כללינהו, תנא לאשמועינן דשלושים מנה סך הכל לומר לך שאם פיחת לאותן של שחרית וריבה לאותן של ערבית לית לן בה:

אם רצה להוסיף מוסיף משלו. ובלבד שיתן אותו תוספת מתנה להקדש:

עוד מפרשים על משנה יומא פרק ג׳ משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

בשחר היה לובש פלוסין של שנים עשר מנה כו': פלוסים והנדוים מינים מן הבגדים ידועים אצלם בזמנם. ויש הפרש ביניהם בצורת החיתוך בלבד. אבל עצמן רוצה לומר השתי והערב שלהם הוא מפשתים הלבן כמו שבאר הכתוב.

ואמרם אם רצה להוסיף מוסיף משלו ובתנאי שיתן אותו התוספת להקדש. ואין הלכה כרבי מאיר:

תוספות יום טוב

הנדואין. כתב הר"ב מארץ הודו. ותוספת הנו"ן לא פירש. ורש"י כתב שהוא כוש כדמתרגם יונתן היהפך כושי עורו (ירמיהו י״ג:כ״ג) הינדואה ע"כ. שוב מצאתי בתרגום אסתר מהודו ועד כוש. מן הינדיא רבא ועד כוש. וזה כדברי הר"ב:

של שמנה מאות זוז. הקשו בתוספות אמאי לא קאמר ח' מנה. דליכא למימר דזוזי היינו פשיטי כי ההיא דמ"ח פ"ה דכתובות ומשנה ה' פ"ו. והיינו שמינית דמנה צורי דאכתי תקשי לימא של מנה. ועוד דמסתמא בזוזי צורי איירי דהוו להו של שחרית עדיפי מינייהו רק שליש דומיא דרבנן. ושמא י"ל דאין הלשון נופל בטוב לומר שמנה מנה. והואיל ולא קתני כולה מלתא בלשון מנה להכי לא קתני סך הכל כמו רבנן. ע"כ. ור"ל שבשמנה יש ג"כ אותיות מנה וקריאתם מתחלפות שזה המ"ם בחולם וזה בקמץ. וב' תיבות השוות באותיותיהם ומתחלפים בנקודתם כבד על הלשון לאומרם תכופות. ולי היה נראה לתרץ דאפשר דבפלוסין מונין כל חשבון וסך גדול בכללות לכל ק' זוז קורין מנה. ובהינדואה פורטין החשבון ואע"פ שהוא גדול. ונקט ר"מ מדינה ומדינה כלשונה. וכדמות ראיה לזה בפ"ה דף נ"ה בגמרא. ר"מ אומר מונה אחת ושתים אחת ושלש. ור' יהודה אומר שתים ואחת שלש ואחת. ול"פ מר כי אתריה דמונין הפרט תחלה. ומר כי אתריה דמונין הכלל תחלה:

וחכמים אומרים בשחר כו'. דכ"ע מיהת דשחר עדיפי דאמר קרא ד' זימני בד בלבישת בגדי שחר. חד לגופיה. וחד ל' לבד שאין לובש עמהן בגדי זהב כמו בשאר ימות השנה. וחד לומר שהוא מובחר מבד של שאר הימים. וחד לומר שטוב משל ערבית. גמרא ותוס':

משל צבור. עיין במשנה ה' פ"ז דשקלים. וממשנה זו נראה לי שלמד הרמב"ם מה שכתב בפ"ד מהל' שקלים דבגדי כהונה מתרומת הלשכה. דס"ל דאין בין בגדי כ"ג לבגדי כ"ה לענין זה. וכ"מ לא הראה מקום בזה:

תפארת ישראל – יכין

בשחר שלובש בגדי לבן, להכנסת קטורת ודמים לק"ק:

היה לובש פלוסין בוץ דק מאד:

ובין הערבים שלובש לבנים להוצאת כף ומחתה:

הנדוין לובש בגדי בוץ לבנים הבאים [מאינדיען]:

הכל שלשים מנה קמ"ל דשרי לפחות משל שחרית ולהוסיף משל ערבית, רק שיהי'. הכל ביחד ל' מנה:

מוסיף משלו במתנה גמורה להקדש:

מלאכת שלמה

היה לבוש פילוסין בנקודת חיר"ק תחת הפ"א:

הנדויין ס"א הנדבין:

וחכמים אומרים בשחר וכו'. כתב הר"מ דילונזאנו ז"ל ה"ר לויירו גריס ר' יהודה אומר בשחר וכו' ובגמ' דכ"ע מיהא דשחר עדיפי מנלן אמר רב הונא בריה דרב עילאי אמר קרא בד בד בד בד ארבעה זימני כתיב בלבישת שחרית למימר דהוי בד בד המובחר בבד וכתבו תוס' ז"ל נראה לי חד לגופיה וחד בד לשון לבד שאין לובש עמהם בגדי זהב כדרך שהוא עושה כל ימות השנה ובד שלישי לומר יותר טוב מבד של שאר ימות השנה והרביעי לומר שטוב משל ערבית א"נ בד שלישי ורביעי מידריש הכי בד המובחר שבבד ע"כ:

אלו משל צבור. נ"א אלו נוטל מן ההקדש. וכתב הר"מ הנז' ז"ל וכן הוא בתוספתא ובירוש' ובג' סכ"י. וביד פ"ח דהלכו' כלי המקדש סי' ג' ושם הראה כ"מ מקומו אע"פ שלא הראה בפ"ד דשקלים:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יומא פרק ג׳ משנה ז׳?

משנה יומא פרק ג׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״בשחר היה לובש פלוסין של שנים עשר מנה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יומא פרק ג׳ משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יומא פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת יומא יש 11 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת יומא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yoma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yoma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yoma – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)