משנה יומא פרק ב׳ משנה ה׳

מסכת יומא, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה, בַּעֲשָׂרָה, בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כֵּיצַד. עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה. בֶּחָג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם, הֲרֵי כָאן עֲשָׂרָה. בֵּין הָעַרְבַּיִם, בְּאַחַד עָשָׂר, הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גְזִירֵי עֵצִים. וּבְשַׁבָּת בְּאַחַד עָשָׂר, הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. וּבְשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מָיִם:

ר׳ עובדיה מברטנורא

תמיד קרב. משעת הולכת אברים ואילך קחשיב:

עצמו. בכל יום תשעה. ששה לאברים ולקרבים, כדאמרינן לעיל, ואחד לסולת. ואחד לחביתין ואחד ליין:

ובחג. שצריך שני נסוכין, אחד של יין ואחד של מים ביד כהן אחד צלוחית של מים:

של בין הערבים. שבכל יום שנים בידם שני גזירי עצים להוסיף על עצי מערכה דכתיב, (ויקרא א׳:ז׳) וערכו עצים על האש, אם אינו ענין לתמיד של שחר שכבר נאמר וביער עליה הכהן עצים תנהו ענין לתמיד של בין הערבים שמוסיפים שני גזירי עצים:

עוד מפרשים על משנה יומא פרק ב׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

תמיד קרב בתשעה בעשרה באחד עשר כו': אמר השם יתברך [ויקרא א] וערכו עצים על האש ובאה הקבלה כי זה נאמר בתמיד של בין הערבים כי בשל שחר כבר נאמר בו בפירוש [שם ו] ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר:

תוספות יום טוב

[*בחג ביד אחד צלוחית של מים. עיין לקמן]:

ושנים בידם שני גזירי עצים. וכתב הר״ב דבשחר כתיב ובער דמשמע חד [כהן]. ובגמרא דריש פרקין (יומא כב.) דמי שזכה בתרומת הדשן יזכה בסדר המערכה ובשני גזרי עצים. כי היכי דאתו לפייס. [*וכתב הכ״מ פ״ד מהלכות תמיד בשם הריטב״א דמי שזכה בבקר אומר בערב לחברו זכה עמי בעץ שני:

ושנים בידם ב' בזיכי לבונה. וכתב הכ"מ פ"ד מהלכות תמידין בשם הריטב"א דהעומד אחר י"ג כהנים הי"ד זוכה בבזך אחד. והט"ו זוכה בבזך השני. ע"כ וכן נ"ל בצלוחית של מים דלעיל ודלקמן]:

ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים. דאין מנסכין בחג אלא בשל שחר כדפי' הר"ב רפ"ד דסוכה. והלכך לא משכחת לה בחול בתמיד של בין הערבים. גמרא:

תפארת ישראל – יכין

תמיד הוא כבש. וכל כבש צריך שיהי' תוך שנה ראשונה, ואפי' הוסיף שעה א' פסול. ואיל צריך שיהי' ל"א יום תוך שנה שני', ולא יותר מב' שנים, ועגל ושעיר עיזים דינן ככבש. משא"כ שעיר דינו כאיל. אבל פר לא יהי' פחות מב' שנים ולא יותר מג' שנים [כסף משנה פ"א ממעשה קרבנות הי"ד]:

עצמו ר"ל כל השייך לעצמו כלעיל [מ"ג]:

בתשעה ה' לאברים, א' לקרבים, ג' לחביתין ולסולת ויין, כלעיל:

בחג ר"ל בסוכות:

ביד אחד צלוחית של מים [קריגכען] מים שמנסכין בחג על המזבח בבוקר:

הרי כאן עשרה רק בעשרה אמר הרי כאן וכו' מדהוא מנין שלם:

ושנים בידם שני גזירי עצים להוסיף על המערכה. אבל ב' גזירין שבבוקר הזוכה בתרומת הדשן מעלן:

מלאכת שלמה

תמיד קרב וכו' פ' שתי מדות (מנחות דף פ"ט) בתוס' וכולה מתני' עד סוף הפרק ביד פ' ששי דהלכות מעשה הקרבנות סי' י"ז י"ח י"ט. ופי' רש"י ז"ל דסתמא כראב"י דלית ליה חד להעלות מן הכבש למזבח ע"כ וכתבו עליו תוס' ז"ל אבל אין נראה לפרש כן דא"כ ה"ל לתלמודא לאקשויי רישא רבנן וסיפא ראב"י ולישני אין רישא רבנן וסיפא ראב"י ונהי דמרישא דרישא דקתני ושלשה עשר כהנים זוכין בו לא קשיא לן דלרבנן הוו להו י"ד עם המעלה אברים מכבש למזבח וא"כ תיקשי רישא וסיפא ראב"י ומציעתא רבנן דההיא איכא לשנויי דאתיא אפי' כרבנן ולא קחשיב אלא י"ג כהנים הזוכים בפייס השני אבל מעלה אברים מכבש למזבח ההוא פייס רביעי באפי נפשיה מיהו הא קשיא רישא רבנן וסיפא ראב"י כדפי' ונראה דתמיד קרב בתשעה לא הוי סתמא כראב"י אלא משום דבעי למימר לא פחות ולא יותר קאמר ליכא למ"ד שיהא תמיד קרב בפחות מט' אבל עשרה לא הוו דזימנין דבהעלות אברין מכבש למזבח זכה אחד מהנך שזכו להוליך לכבש אבל בציר מט' לא הוו ובחג בציר מעשרה לא הוו וכן כולם אבל אין לפרש דלא קחשיב אלא הולכת אברים לכבש דהא קחשיב נמי צלוחית מים ובזיכין וגיזרין מיהו מצי למימר דלא קחשיב אלא תחלת הולכות בין דאברים בין דצלוחית מים בין דבזיכין אבל גמר הולכת אברים מכבש למזבח לא קחשיב וראשון נראה יותר ע"כ. ונלע"ד דלהכי לא קחשיב כהן אחד המעלה שני גזירי עצים עם תמיד של שחר כמו שחושב שני כהנים המעלים שני גזירין עם תמיד של בין הערבים משום דשני גזירי עצים של תמיד של שחר כהן הזוכה בתרומת הדשן זוכה ג"כ בהן כמו שכתבתי בריש פירקין מן הברייתא וכתבה הרמב"ם ז"ל בר"פ ששי דהלכות תמידין ומוספין:

בין הערבים שבכל יום שנים בידן שני גזירי עצים להוסיף וכו' לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט ולא אמרי' אידי ואידי לתמיד של שחר ואמר רחמנא עביד והדר עביד פירש בתחלה יסדר כהן א' שני גזירין בבקר כדכתיב ובער עליה הכהן ושוב יביאו שני כהנים לעשות עוד שני גזירין בבקר דא"כ נימא קרא ובער ובערו א"נ וערך וערכו ש"מ כדאמרינן דשחרית לא בעי אלא כהן אחד בשני גזירין שכן כתיב ובער בין הערבים הוא דבעינן שני כהנים בשני גזירין דכתיב וערכו:

ושנים בידם שני גזירי עצים לרבות את העצים. הכי איתא בירוש' דשקלים פ' י"ג הלכה ו' (ובירושלמי) דנדרים פרק קונם וכן הוגה במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל וכן הוא ג"כ בערוך: ומ"מ ע"ש בירוש': ופי' רש"י ז"ל בריש פירקין שני גזירי עצים שני בקעיות עצים ארוכין כמדת רוחב המערכה ונותן אותן ממעל לעצי המערכה דכתיב ובער עליה הכהן עצים פי' שרי גזירי עצים עליה על המערכה. דהא קרא במערכה משתעי דכתיב ברישיה דקרא והאש על המזבח תוקד בו וגו' וכל מוקדות שבענין לשון מערכת מדורה הן ע"כ: והיחיד דגזירין גיזר אחד וכן תמצאנו בירושלמי פ' קונם הלכה ו':

שנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים ביד פ"ד דהלכות תמידין ומוספין סי' י"ד:

ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים בגמ' דייקי' ממתני' דאין מנסכין מים בחג אלא בתמיד של שחר דאי ס"ד בתמיד של בין הערבים מנסכין בחול נמי משכחת לה שנים עשר בין הערבים עצמו בט' ושנים בידם שני גזירין ואחד בידו צלוחית של מים אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא בפ' לולב וערבה שפעם אחת ניסך על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהם ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יומא פרק ב׳ משנה ה׳?

משנה יומא פרק ב׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״תמיד קרב בתשעה בעשרה באחד עשר בשנים עשר״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יומא פרק ב׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יומא פרק ב׳?

בפרק ב׳ של מסכת יומא יש 7 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת יומא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yoma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yoma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yoma – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)