משנה יבמות פרק ט׳ משנה ב׳

מסכת יבמות, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא

וְאֵלּוּ מֻתָּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט, כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְיֶשׁ לוֹ אָח חָלָל, יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֶשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֶשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל, מֻתָּרוֹת לִיְבָמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ, כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ כֹהֵן הֶדְיוֹט, כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְיֶשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר, יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֶשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל, מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֶשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר, אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ. וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים, מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וְלִיְבָמֵיהֶן:

ר׳ עובדיה מברטנורא

כהן גדול שקידש את האלמנה. אבל נשאה נתחללה בביאתו ואסורה לבעל וליבם:

עוד מפרשים על משנה יבמות פרק ט׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

ואלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן כו': מה שחייב לומר כאן קידש ולא אמר נשא לפי שאלו נשא תהיה חללה ואסורה אפילו לכהן הדיוט ותהיה אסורה לזה ולזה:

ואלו אסורות לאלו ולאלו כ"ג שנשא את האלמנה כו': ר"ל באמרו בשניה אין לה כתובה עיקר כתובה והוא מנה לבעולה ומאתים לבתולה בין הכיר בה בין לא הכיר בה אבל תוספת יש לה ואפילו לא הכיר בה ולא מזונות ר"ל בשלותה ואכלה במזונותיה והיה בעלה במדינת הים כשיבא בעלה לא יחייבוהו לפרוע זה החוב כמו שיחייבוהו בנשואין גמורין בלא עבירה. ובלאות מה שנשתמש בבגדיה ובכליה עד שבלו ונאבדו כולם לא תוציאם ממנו ומה שאנו אומרים שאין לה בלאות בלאות של נכסי מלוג אבל של נכסי צאן ברזל יש לה וזה הדין אמנם הוא קנס לשניה על העבירה לפי שהדעת נוטה אחר שאין לה כתובה שלא יהיו לבעל חוקי הנשואין ולא יהנה מנכסי מלוג אבל מצד הקנס עשינו נכסי מלוג שלה כנכסי שאר הנשים והעיקר אצלנו בכל מי שיש לו נכסי מלוג מה שאמרו עיילא ליה גלימא פירא הוי ומכסי ביה עד דבלאי והיא הלכה פסוקה ולכך לא יתחייב הבעל בבלאות נכסי מלוג בשום צד ונשתנה בזה הענין דין השניה כדין זולתה וזה כולו בשאין בלאותיה קיימין כמו שפירשנו אבל כשבלאותיה קיימין אידי ואידי אית לה ר"ל בלאות של נכסי מלוג ושל נכסי צאן ברזל וענין שאמרו אין לה פירות שהיא לא תוציא מיד הבעל מה שאכל מן הפירות לא מנכסי מלוג ולא מנכסי צאן ברזל לפי שיעלה על הדעת אחר שהנשואין בעבירה שאין לו פירות והיא תוציאם ממנו. ובאמרו באלמנה לכ"ג וחברותיה יש להן כתובה וכן בלאות ומזונות ופירות ר"ל ושהיא תוציא ממנו פירות שאכל ותזון מנכסיו אחר מותו אבל בחייו אין לה מזונות לפי שיש לנו להכריח' על הגירושין ואין לנו לסבב להם שום צד שיתקיימו יחד וזה כולו כשהכירו בהם אבל לא הכירו בהם אין להם לא כתובה ולא פירות ולא בלאות ולא מזונות אבל תוספת יש להם. מה שאמרו באלמנה לכ"ג וחברותיה כשלא הכיר בהם אין להם בלאות במה שנאבד ונפסד מנכסי צאן ברזל לפי שהם ברשות הבעל קיימו ולכך לא תוציאם ממנו אפילו נאבדו בעין אבל נכסי מלוג דברשות האשה כל מה שנאבד מן הבלאות חייב בהם וזה כולו בדליתנהו בעינייהו אבל איתנהו בעינייהו לבלאות אידי ואידי שקלא ואית לה וטעם שאין לשניה כתובה וחייבי לאוין מה"ת יש להן כתובה לפי שהללו דברי סופרים וצריכין חזוק והללו ד"ת ואין צריכין חזוק:

תוספות יום טוב

כהן גדול שקידש. כאן שנה ר' שדין יבום מן האירוסין. וכן מוכח ממתניתין דרפ"ג דכתובות עיין במשנה ד' פ"ד מ"ש שם:

ויש לו אח כהן גדול. כההיא דתנינן במשנה ט' פ"ק דמגילה:

ושאר כל הנשים כו'. לאו דוקא דהא איכא פצוע דכא וט"ו עריות שמותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן וכו'. נ"י בשם ירושלמי:

תפארת ישראל – יכין

כהן גדול שקידש את האלמנה אבל נשאת, נתחללה בביאתו, אסור לבעל וליבם:

מותרות לבעליהן וליבמיהן לאו דוקא, דהא ט"ו עריות, ויבם פצוע דכא, מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן, וכ"כ באם הבעל מחייבי לאוין או פצוע דכא, הו"ל להיפך:

מלאכת שלמה

ואלו מותרות ליבמיהן. ביד פ"ו דהג' יבום סי' י"ג ובטור א"ה סי' קע"ד אע"ג דהני אסורות לבעליהן ובעמוד והוציא קאי ואיהו גופיה לא הוי בר הקמת זרע באשה זו אפ"ה אחיו מקים לו זרע ומותרות להתיבם לו נמוקי יוסף:

אסורות לאלו ולאלו וכו'. תוס' פ"ק דסוטה דף ו':

כ"ג שנשא את האלמנה. מפני שנתחללה בביאתו אסורה ליבמה אפי' כהן הדיוט וכן פי' ר"ע ז"ל כבר:

ושאר כל הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן. בגמ' מסיק דתנא דידן תנא ושייר בכולהו חלוקות וכן נמי גרסי' בירושלמי מתני' דהכא מסייעא לר' יונה דאמר לית כללי דרבי כללים משום דהך כלל דאמר ושאר כל הנשים אינו דוקא דהא פצוע דכא כדאי' נמי בגמ' דכהן פצוע דכא שנשא ישראלית אסורה לבעלה ומותרת ליבמה כשר. והכשר שנשא כשרה ויש לו אח פצוע דכא אסורה ליבמה ומותרת לבעלה פצוע דכא שנשא ישראלית ויש לו אח פצוע דכא אסורה לבעלה וליבם גיורת מותרת לזה ולזה. ובירוש' גרסי' המחזיר גרושתו משנשאת חולצת ולא מתיבמת והביאו רב אלפס ז"ל לעיל פ' שני דף ת"ז ופי' שם נמוקי יוסף חולצת דבני חייבי לאוין תפסי בהו קדושין הלכך לא מפטרי בלא חליצה אבל לא מתיבמת כיון דהוות קיימא עליה דאת באיסור ה"נ קיימא באיסור עליה דיבם ול"ד ליש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן ע"כ ואפשר שהיה צריך להיות ול"ד דיש אסורות לבעליהן ומתרות ליבמיהן. ואיכא נמי ט"ו עריות שמותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן וצרת סוטה מותרת לבעלה ואסורה ליבם הבא על אחות חלוצתו אסורה לו ומותרת ליבם ואחיו שנשא אחות חלוצתו מותרות לבעל ואסורה ליבם. והקשו תוס' ז"ל וא"ת והא אלו קתני דהכי פריך בפ"ק דקדושין גבי ואלו שאין מעניקין להם וגבי אלו דברים שאין להם שיעור ואומר ר"י דהכא לא נקט אלו אלא לפרושו הא דקתני עניינים הרבה ברישא יש מותרות יש אסורות ולהכי לא שייך למפרך ועוד דבכל מקום ששונה שני עניינים אלו שיש ואלו שאין משייר אע"ג דתני אלו כי ההיא דאלו נערות שיש להם קנס דשייר מצרי ואדומי ופסולי כהונה ובפ' המזבח מקדש דתנן אלו שפסולן בקדש ולא חשיב ניתנין למעלה שנתנן למטה וכו' בחוץ בפנים בפנים בחוץ ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן דחשוב להו בברייתא עכ"ל ז"ל ועיין בתוס' דפ"ק דסוטה ריש ד' ו':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יבמות פרק ט׳ משנה ב׳?

משנה יבמות פרק ט׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״ואלו מתרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן כהן גדול שקדש״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יבמות פרק ט׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יבמות פרק ט׳?

בפרק ט׳ של מסכת יבמות יש 6 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת יבמות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yevamot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yevamot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yevamot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yevamot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yevamot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yevamot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)