משנה יבמות פרק ד׳ משנה א׳
מסכת יבמות, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא
הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, וְנִמְצֵאת מְעֻבֶּרֶת וְיָלָדָה, בִּזְמַן שֶׁהַוָּלָד שֶׁל קְיָמָא, הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, וְלֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. אֵין הַוָּלָד שֶׁל קְיָמָא, הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו, וּפְסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
החולץ ליבמתו. הוא מותר בקרובותיה. דלאו חליצה היא, דהא לא בעיא חליצה. וקרובות וקרובים דמתניתין היינו הנך דנאסרות על האיש מחמת אשתו וקרובים הנאסרים על אשה מחמת בעלה:
אם אין הולד של קיימא. שהוא נפל:
עוד מפרשים על משנה יבמות פרק ד׳ משנה א׳
פירוש המשניות לרמב״ם
החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת כו': זה מבואר לפי שאם יהיה הולד של קיימא איגלאי מילתא שזאת החליצה אינה צריכה והיא כאילו לא היתה כלל:
תוספות יום טוב
החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת. לא בעי למימר החולץ ליבמתו מעוברת משום דלאו אורח ארעא וכ"ש בסיפא דהכונס שהוא רשע אי מכניס לאשת אחיו מעוברת דרובן יולדות ולד של קיימא. נ"י:
בזמן שהולד של קיימא. עיין מ"ג פ"ה דנדה ומ"ש שם:
אין הולד של קיימא הוא אסור בקרובותיה. אע"ג דתנן לקמן משנה י' דלא תחלוץ עד שיהא לה ג' חדשים והכא בתוך ג' חדשים כיון שנמצאת מעוברת קתני [ולאו חליצה היה] מ"מ אסור בקרובותיה דבדיעבד הוי חליצה. תוספות:
תפארת ישראל – יכין
החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת הא דלא נקט בקיצור החולץ ליבמתו מעוברת, הא קא משמע לן דאע"ג שנמצאת מעוברת ור"ל שלא הוכר עוברה אפ"ה לא גזרינן אטו חלוצה אחרת אלא הו"ל כלא חלצה וכ"ש בהוכר עוברה כשחלצה, דליכא למגזר משום חלוצה אחרת:
וילדה בזמן שהולד של קיימא דאז לאו חלוצה היא:
והיא מותרת בקרוביו שמפורשין במשנה ז':
אין הולד של קיימא שהיה נפל:
ופסלה מן הכהונה מיהו אעפ"כ צריך שוב לחלוץ לה, אחר שהתברר שהוא נפל, דחליצת [או ביאת] מעוברת לא מהני לקולא, רק לפסלה לכהן ושתאסר להתיבם [קס"ד] מיהו בבעלה היבם ונמצאת מעוברת, מפרישין אותן ואם תלד נפל, אם לא הוכר עוברה כשיבמה מותרת לחזור לו, ואם בשעה שיבמה כבר הוכר עוברה אסורה לחזור לו, אלא צריכה חליצה [אה"ע קס"ד] :
מלאכת שלמה
החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת הא דלא נקט החולץ למעוברת כדנקט בגמ' משום דרבותא הוא דאע"ג דלא היה עוברה ניכר בשעת חליצה ונראית חליצה מעולה אפ"ה לא פסלה בזמן שהולד של קיימא ובגמ' נקט נמי למעוברת לרבותא דאע"פ שהוכר עוברה כיון שהפילה חליצה מעלייתא היא א"נ נקט נמצאת משום סיפא דהתם לא מצי למיתני הכונס ליבמתו מעוברת דא"כ מזיד הוא ולא מיחייב קרבן דלא שב מידיעתו הוא תוס' ז"ל: ובגמ' החולץ למעוברת והפילה ר' יוחנן אמר אינה צריכה חליצה מן האחין דס"ל דחליצת מעוברת שמה חליצה וביאת מעוברת שמה ביאה רשב"ל אומר צריכה חליצה מן האחין דחליצת מעוברת לאו שמה חליצה ולא ביאת מעוברת שמה ביאה והלכתא כותיה דר"ל שזו אחת מן השלש מקומות שהלכה כמותו ואידך תרתי בפ' יש נוחלין כמו שכתבתי שם בסי' ה' ובסי' ז' וביד פ"א דהלכות יבום סי' ה' כ' ובטור א"ה סי' קס"ד. וכתבו עוד תוס' דבחולץ בתוך שלשה חדשים מיירי דומיא דסוכא דהכונס את יבמתו דאיירי תוך שלשה דאי לאחר שלשה אמאי חייב קרבן כיון דרוב נשים עוברות ניכרות לחדש שלישי וזו הואיל ולא הוכר עוברה מאי הוה לי' למעבד ע"כ:
של קיימה בה"א:
ולא פסלה מן הכהונה. פי"ז דהלכות איסורי ביאה סימן י"ח:
ואם אין הולד של קיימה שהוא נפל א"נ שילדתו חי ולא שהה שלשים יום והוא ספק בן ט' ספק בן חי ולא נגמרו סימניו דאי נגמרו סימניו או דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו ואפי' לא נתקיים אלא יום ולד מעליא חשיב:
ופסלה מן הכהונה ואפי' בדיעבד מפקי' לה אם נשאת לכהן נמוקי יוסף: ירוש' החולץ ליבמתו וכו' כשכבר הא בתחלה לא דא מתניתא היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהיו לה שלשה חדשים: ותחלוץ מיד ממה נפשך אם בן קיימא הוא לא נגע בה חליצה אם אינו בן קיימא הרי חליצתה בידה ר' זעירא ר' חייא בשם ר' בון בשם ר' יוחנן שלא תהא צריכה כרוז לכהונה. תני ר' אישעיא מאן יבמי את שאומרים לו ייבם אומרי' לו חלוץ ואת שאין אומרים לו ייבם אין אומרים לו חלוץ ע"כ והתם מפרש מאי בינייהו:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה יבמות פרק ד׳ משנה א׳?
משנה יבמות פרק ד׳ משנה א׳ פותחת במילים ״החולץ ליבמתו ונמצאת מעברת וילדה בזמן שהולד של״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה יבמות פרק ד׳ משנה א׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת יבמות פרק ד׳?
בפרק ד׳ של מסכת יבמות יש 13 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.
עוד: מסכת יבמות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yevamot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yevamot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yevamot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yevamot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yevamot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yevamot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)