משנה יבמות פרק ג׳ משנה ח׳

וכולן שהיו בהן קדושין או גירושין בספק כו': אמרו וכולם ר"ל כל העריות שהיו להן קדושין או גרושין בספק צרות חולצות ולא מתייבמות וכל זמן שקדש אחיו אשה בספק ומת מתייבמת ממה נפשך ואם גירש אחיו אשה בספק ומת היא כמו כן חולצת ולא מתייבמת ומכללי ספק גירושין שיזרוק לה גט ספק קרוב לה ספק קרוב לו והוא שיהיו שניהם בחצר שאינה שלהן כמו שנבאר:

ספק קרוב לו ספק קרוב לה. פירש הר"ב שהיו ח' אמות מצומצמות ביניהן ברה'"ר וכו' ובמשנה ב' פרק ח' דגיטין מפרש בענין אחר ותנן התם במשנה ג' וכן לענין קדושין ושם אפרש בסייעתא דשמיא. ומה שכתב הר"ב דד' אמות של אדם קונות לו ברה"ר למאי דפירש הר"ב במשנה ד' פרק קמא דבבא מציעא דארבע אמות ברשות הרבים לא תקינו הא דקאמר הכא ברשות הרבים לאו דוקא אלא בסמטא או בצידי רשות הרבים קאמר כמו שמפרש שם כן כתבו תוספות פרק ח' דגיטין דף ע"ח ומסיים הר"ן ואמאי קרי לי' רשות הרבים לפי שאינן רשות היחיד כדמפרקינן בעלמא ע"כ וכלומר בריש מסכת שבת [דף ו']. גם בפ"ה דב"ב ריש דף פ"ה לענין מקח וממכר. אבל למאי דפירש הר"ב במשנה ג' פ"ד דפיאה דדוקא כי נפל על המציאה דגלי דעתיה [דבנפילה ניחא ליה דלקני הוא] דלא קנה. כי לא נפל קונות ד"א אפילו ברה"ר:

זהו ספק קדושין. גמרא זהו למעוטי זמן דליכא בקדושין דלמ"ד רפ"ב דגיטין משום פירי ארוסה לית ליה פירי ולמ"ד משום שמא יחפה על בת אחותו. בגירושין מהניא תקנתא דזמן לפי שהיא יראה למחוק דסברה שהגט יפסול בכך אבל בקדושין מחקה לי' לזמן דאם יפסל שטר הקדושין כ"ש דלא הוי אשת איש מעולם. ומספקא לר"י כתב בכתב ידו ואין עליו עדים אי מהני בקדושין או לא. דכיון דאין צריך זמן מה לנו אם אין עליו עדים. תוספות:

ספק גירושין כתב בכתב ידו וכו'. הני גיטין פסולין הם ואם נשאת הולד כשר כדתנן במשנה ד' פרק ט' דגיטין והיינו טעמא דחולצת צרתה דכיון דגיטא הוא דאם נשאת הולד כשר. ולא מתיבמת כיון דלאו גיטא מעליא הוא דקרו להו פסולין לכתחלה הלכך אי שרית לה אמרי אינשי צרת ערוה מתיבמת. וכתב נמוקי יוסף דספק גירושין דקתני לאו דוקא דודאי כשר מדאורייתא ופסול ודאי מדרבנן אלא קרי להו ספק משום דכשרין מדאורייתא:

זהו ספק גירושין. [מפרשינן] בגמרא דלאו דוקא דלא אתי למעוטי מידי דכל שיש בקדושין יש בגרושין וכדתנן בגיטין פרק ח'. אלא משום דתנא זהו בקדושין תנא נמי זהו בגרושין:

וכולן כל ט"ו העריות:

שהיו בהן מאח שמת:

הרי אלו צרותיהן *):

צרות חולצות ולא מתיבמות ונקט תנא הך בבא הכא והפסיק בין הבבות של הג' אחין. היינו משום דהנך בבות דלעיל בנשאו אחיות מיירי וקמ"ל דגם בכה"ג בהי' בהאח שנשא האחות תחלה וחי, רק ספק קידושין וכנס נשוי נכרית האחות ואח"כ מת גם הוא, הרי גם נכרית ספק צרת ערוה וחולצת ולא מתיבמת. ולא אמרי' אין ספק קידושין של חי מוציא מידי וודאי זיקה של אח שמת, דא"כ אחות גופה תשתרי מה"ט:

ספק קרוב לה שזרק לה קדושין או גט, במקום ששניהן יכולין לשמרו או שלא לשמרו, או שהיה ספק אם מונח בד' אמות שלו או שלה, בצידי ר"ה או בסימטא, דבר"ה לא קנו ד"א [ח"מ רס"ח]:

זהו ספק קידושין וה"ה בגירושין, וזהו, למעוטי זמן דבסיפא דלא תקנוהו בקידושין:

זהו ספק גרושין לאו דוקא, דהרי וודאי פסול מדרבנן וכל הנהו פסולים רק מדרבנן דקיימא לן עדי מסירה כרתי, ומדאורייתא אפילו ליכא כל הנהו, כשר [עי' בפתיחה לגיטין] ואפ"ה נקרא ספק גירושין, וכ"ש בשזרק לה גט ספק קרוב וכו' [כפרק ח' דגיטין מ"ב], אע"ג דספק ממש הוא לא אמרינן נוקי אחזקה ולא תחשב כמגורשת:

וכולן שהיו בהן קדושין וכו' פ' המגרש (גיטין דף פ"ו.) וביד שם פ' ששי סי' כ"ב ובטור א"ה סימן קע"ג:

הרי אלו חולצות ולא מתיבמות גרסי' וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל וכן הוא בהרי"ף והרא"ש ז"ל ומ"מ ראיתי מי שהגיה בהרי"ף ז"ל מלת צרות בגרסת הלשון: כיצד ספק קדושין וכי' כגון שמנה אמות מצומצמות אי נמי בשתי כיתי עדים כת אחת אומרת קרוב לו וכת אחת אומרת קרוב לה דהויא ספיקא דרבנן מידי דהוה אנכסי דבר שטיא וכו' נמוקי יוסף. ובגמ' ואילו בגירושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני מאי טעמא אמר רבה אשה זו וכו' ואסיקנא אלא אמר אביי יגיד עליו רעו תנא בקדושין ספק קרוב לו וכו' והוא הדין בגירושין ותנא בגירושין כתב בכתב ידו וכו' וה"ה לקדושין א"ל רבא אי יגיד עליו רעו מאי זהו דקתני אלא אמר רבא כל ספק שיש בקדושין יש בגירושין ויש בגירושין ספק מה שאין בקדושין וזהו דגירושין לאו דוקא אלא משום דתנא זהו בקדושין תנא נמי זהו בגירושין וזהו דקדושין למעוטי זמן דליכא בקדושין כגון המקדש בשטר דלא תקנו זמן: וכתב הר"ן בשם הרמב"ן ז"ל בפ' האומר דקדושין דף תרנ"ב דמדלא מפיק הכא בגמ' אלא זמן ש"מ דכתב ידו בלא עדים כי היכי דאיתיה בגירושין איתיה בקדושין ודוקא קדושי כסף וביאה הוא דלא מהני בלא סהדי אבל קדשה בשטר שהוא כתב ידו אע"פ שאין עליו עדים מהני דכשהיא מוציאתו כאילו יש עדים בדבר דמי כגט שכתבו בכתב ידו ואין עליו עדים שהוא אחד משלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר וה"נ אם קדשה בשטר כזה מקודשת ע"כ: ואיתא בירושלמי פ' המגרש ועיין במ"ש שם סי' ט': וכתוב עוד שם בנמוקי יוסף בשם המפרשים ז"ל דהא דמהני כתב ידו בגט טעמא דמילתא דכיון דכתיב וכתב לה הרי כתב כעדים גמורים ואתיא אפי' לר"מ דבעי עדי חתימה ע"כ:

ואין בו אלא עד א' ואינו כתב ידו של בעל ועיין בפי' ר"ע ז"ל בפ' בתרא דגיטין גם במה שכתבתי אני שם: