דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה יבמות פרק י״ג משנה ט׳

מסכת יבמות, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא

מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי יְתוֹמוֹת קְטַנּוֹת, וּמֵת, בָּא יָבָם עַל הָרִאשׁוֹנָה, וְחָזַר וּבָא עַל הַשְּׁנִיָּה, אוֹ שֶׁבָּא אָחִיו עַל הַשְּׁנִיָּה, לֹא פָסַל אֶת הָרִאשׁוֹנָה. וְכֵן שְׁתֵּי חֵרְשׁוֹת. קְטַנָּה וְחֵרֶשֶׁת, בָּא יָבָם עַל הַקְּטַנָּה, וְחָזַר וּבָא עַל הַחֵרֶשֶׁת, אוֹ שֶׁבָּא אָחִיו עַל הַחֵרֶשֶׁת, לֹא פָסַל אֶת הַקְּטַנָּה. בָּא יָבָם עַל הַחֵרֶשֶׁת, וְחָזַר וּבָא עַל הַקְּטַנָּה, אוֹ שֶׁבָּא אָחִיו עַל הַקְּטַנָּה, פָּסַל אֶת הַחֵרֶשֶׁת:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

לא פסל את הראשונה. שהרי ביאתן שוה. ואי ראשונה קנויה היא הרי היא אשתו וביאת האחרונה בעילת זנות. ואי לאו קנויה היא הרי שתיהן נכריות אצלו שלא היו קנויות לאחיו, ומקיים את הראשונה שלא נפסלה עליו, אבל אחרונה לא, דילמא קנויות הוו ומשבא על הראשונה קיימא היאך עליה באסור שני בתים:

פסל את החרשת. דשמא קטנה קנויה כולה וקנין החרשת משוייר, והוה ליה שני בתים, דהכי מסקינן בגמרא דקטנה ספק אם היא קנויה לגמרי הואיל וראויה לביאה לאחר זמן, ספק אם אינה קנויה כלל. וחרשת קנויה ומשויירת, כלומר קנויה במקצת ואינה קנויה קנין גמור. ואפילו הכי אם בא על החרשת אחר שבא על הקטנה לא פסל את הקטנה, ממה נפשך, אי קטנה קנויה לגמרי הרי קנאה וביאת החרשת שאחר כן לאו כלום היא, ואי אינה קנויה כלל, אף לאחיו לא היתה קנויה ונכרית היא. אבל אם בא תחלה על החרשת ואחר כך על הקטנה, פסל את החרשת דשמא קנין הקטנה קנין גמור הוא, ופסל קנין החרשת שהוא קנין משוייר. ואית ספרים דגרסי, אם בא על הקטנה וחזר ובא על החרשת פסל את הקטנה, דגזרינן אטו כשבא על החרשת וחזר ובא על הקטנה:

עוד מפרשים על משנה יבמות פרק י״ג משנה ט׳

פירוש המשניות לרמב״ם

מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת כו': ביאת הקטנה פוסלת לביאת החרשת לפי שהיא ראויה לאחר זמן:

תוספות יום טוב

לא פסל את הראשונה. כתב הר"ב אבל האחרונה לא יקיים דילמא כו' באיסור שני בתים. כדמפורש במשנה י"א פ"ד:

פסל את החרשת. כתב הר"ב דמסקינן בגמרא קטנה ספק אם היא קנויה לגמרי ספק אם אינה קנויה ואפילו לרבנן דר"ש דמשנה ז' פרק י' דבקטן לא תקנו נשואין כלל ולפיכך אף ביאתו ביבמה אינה אלא כמאמר אבל קטנה תקנו לה נישואין כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר כדאיתא בגמרא ר"פ דלקמן:

תפארת ישראל – יכין

או שבא אחיו על השניה לא פסל את הראשונה דממ"נ אי ביאתה קונה, הרי קנה הראשונה, והו"ל שנייה בעילת זנות, ואי לא קנה, הו"ל כנכריות, אבל אינו מקיים האחרונה דלמא קנה הראשונה:

או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת דקטנה ביאתו ספק אי קני לגמרי או לא קני כלל, משא"כ חרשת וודאי קנויה במקצת. להכי אי בעל קטנה תחלה, איכא שפיר ממ"נ כלעיל סי' ל"ג, משא"כ בבעל חרשת תחלה, שמא אח"כ ביאת קטנה קניא לגמרי, ופסל קנין חרשת שהוא רק במקצת:

מלאכת שלמה

מי שהיה נשוי וכו'. ירושלמי אפי' לא בא על הקטנה פוסל את החרשת שאילו לא בא על הקטנה ומתה היה מותר בחרשת ועכשיו שבא עליה אפי' מתה פסל את החרשת ע"כ. סימן היו"ד הכתוב בפי' ר"ע ז"ל קודם דבור המתחיל פסל את החרשת צריך למחוק אותו: בפי' ר"ע ז"ל ואית ספרים דגרסי אם בא על הקטנה וחזר ובא על החרשת פסל את הקטנה. אמר המלקט היא גירסת רש"י והראב"ד ז"ל וגם הרשב"א ז"ל הכריע והסכים עמהם וכן משמע ג"כ דגרסי תוס' ז"ל בד"ה תיתיב גביה ולפי זה יוציא שתיהן בגט והקטנה תמתין. עד שתגדיל ותחלוץ. ופי' רש"י ז"ל פסל את הקטנה משום גזרה דילמא קדים ובעיל חרשת ברישא וכדאמרי' בגמ' ואע"ג דממה נפשך היא שריא ליה הואיל וראשונה היא אי קנויה היא הא קנויה היא אי לאו קנויה היא נכרית בעלמא היא ע"כ וגירסא ראשונה היא גירסת הגאונים. והרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל והברייתא דבגמ' מסייעת לגרסת רש"י ז"ל וכתב הרב המגיד דאפשר שרבינו וההלכות סוברים דהך ברייתא פליגא אמתני' וה"ל הלכה כסתם מתני' עד כאן:

פסל את החרשת. פי' רש"י ז"ל שמא קטנה קנויה כולה וקנין החרשת משויירת עד כאן. וכתב הרמב"ם ז"ל שם בפרק ה' ומלמדין הקטנה שתמאן ויוציא החרשת בגט עד כאן אבל הראב"ד ז"ל השיג עליו דכיון ששתיהן יוצאות למה מלמדין אותה שתמאן וכתב בעל הטור ז"ל עליו שיראה מדבריו שסובר שהחרשת תצא בגט והקטנה תשאר אצלו ע"כ. והרב המגיד כתב עליו דהראב"ד ז"ל ולדבריו תמתין עד שתגדיל ותצא בגט וחליצה וכתב מהרי"ק ז"ל דאפשר שר"ל דקטנה תשאר אצלו כמו שכתב הטור וקאמר שאם בא להוציאה משתגדיל צריכה גט וחליצה או אפשר שהוא מפרש דברי הראב"ד ז"ל שאינו רשאי לקיימה שלא כדברי הטור ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יבמות פרק י״ג משנה ט׳?

משנה יבמות פרק י״ג משנה ט׳ פותחת במילים ״מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת בא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יבמות פרק י״ג משנה ט׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יבמות פרק י״ג?

בפרק י״ג של מסכת יבמות יש 13 משניות, וזו המשנה ה־9 בו.

עוד: מסכת יבמות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yevamot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yevamot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yevamot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yevamot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yevamot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yevamot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)