משנה יבמות פרק י״ג משנה ז׳

מסכת יבמות, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא

שְׁנֵי אַחִין נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת יְתוֹמוֹת קְטַנּוֹת, וּמֵת בַּעְלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן, תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. וְכֵן שְׁתֵּי חֵרְשׁוֹת גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, מֵת בַּעְלָהּ שֶׁל קְטַנָּה, תֵּצֵא הַקְּטַנָּה מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. מֵת בַּעְלָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אִם מֵאֲנָה, מֵאֲנָה. וְאִם לָאו, תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל, וְתֵצֵא הַלָּזוּ מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אִי לוֹ עַל אִשְׁתּוֹ, וְאִי לוֹ עַל אֵשֶׁת אָחִיו. מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְגֵט, וְאֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

תצא משום אחות אשה. ופטורה מן החליצה ומן היבום:

מת בעלה של גדולה. ונפלה לפני בעל הקטנה, זיקתה של גדולה שהיא מן התורה, אוסרת קטנה עליו משום דנישואיה דרבנן, והויא לה אחות זקוקתו. ומה יעשו:

רבי אליעזר אומר מלמדים הקטנה. שתמאן בו. ותעקור נשואיה, ויהא מיבם את הגדולה. והלכתא כותיה:

רבן גמליאל אומר. אין זיקת גדולה אוסרת את הקטנה, דסבר רבן גמליאל דלא אלימא זיקה לאסור את אשתו עליו, הלכך אם מיאנה מוטב ותתיבם הגדולה, ואם לאו, תמתין הקטנה אצלו עד שתגדיל ויהיו נישואיה דאורייתא ואחר כך תצא הגדולה משום אחות אשה. אבל לחלוץ לגדולה לא, דפסל את הראשונה עליו משום אחות חלוצה:

אי לו. אוי לו. שמוציא את אשתו בגט, ואין מלמדין אותה למאן, דאמרינן שיתרחק אדם מן המיאונים:

עוד מפרשים על משנה יבמות פרק י״ג משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

שני אחין נשואין לשתי אחיות קטנות כו': והלכה כרבי אליעזר:

תוספות יום טוב

וכן שתי חרשות. [אמרינן] בגמרא ריש פ' דלקמן דאין לחרשת נישואין מדאורייתא דלאו בת דעת היא אלא רבנן תקינו להו כדי שלא תשאר פנויה לעולם: [* רבי אליעזר אומר כו'. כתב הר"ב. והלכתא כוותיה. גמרא]:

תמתין עד שתגדיל. פירש הר"ב ויהיו נשואיה דאורייתא ולעיל משנה ב' כתב אם בא עליה. ומיהו בגמרא דהכא אפליגו אמוראי אי בעינן שבעל אי לא. ולא אפסיק הלכתא וכיון דמילתא דספקא הוא עבדי בה לחומרא כו' כדאיתא ברי"ף:

אי לו. וכן הלשון במשנה ט' פרק ד' דעדיות ולעיל בפרק ג' [משנה ה'] כתב נמוקי יוסף כדכתיב (קהלת י׳:ט״ז) אי לך ארץ ועדיפא ה"ל לכתוב כדכתיב (שם ד') ואי לו האחד שיפול דדמי ליה וגם קדים:

על אשתו. פירש הר"ב שמוציאה בגט ואין מלמדין אותה למאן דאמרינן שיתרחק אדם מן המיאונין ומסיים רש"י ומיתב נמי לא יתבא תותיה דקסבר יש זיקה וטעמא דיתרחק מהמיאונים איתא בגמרא דילמא גדלה ומיחרטה בה. ורבי אליעזר דאמר מלמדין ס"ל מיאון דמצוה שאני:

תפארת ישראל – יכין

תצא משום אחות אשה דפטורה מחליצה ומייבום:

וכן שתי חרשות דג"כ נשואיה רק מד"ס:

רבי אליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו דזיקת גדולה שהיא דאורייתא אוסרת הקטנה עליו כאחות זקוקתו:

רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל וכשיבא עליה אז, הו"ל קדושיה דאורייתא:

ותצא הלזו משום אחות אשה אבל לא יחלוץ לגדולה שלא תאסר קטנה עליו כאחות חלוצתו:

רבי יהושע אומר אי לו אוי לו:

מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה אבל ללמדה שתמאן לא, דצריך להרחיק ממיאון טפי מגירושין, דקטנה לאו בת דעת היא. וכשתתחרט אח"כ עברנו אלפני עור וגו', משא"כ גירושין בע"כ וקיי"ל כר"א:

מלאכת שלמה

הלזו מלת הלזו נמחקה:

מת בעלה של קטנה תצא משום אחות אשה. גרסי' ברוב הספרים ולא גרסי' מלת הקטנה וביד שם פ"ז סי' ט"ו ובטו' א"ה כולה מתני' עד סוף סימן י"א בסי' קע"א וסימן קע"ה:

ר' אליעזר. ברור ופשוט הוא דביוד גרסי' ליה וס"ל לר' אליעזר דאע"ג דאמרי' שיתרחק האדם מן המיאונים מיאון דמצוה שאני דאין לה תקנה אחרת שאם יגרש הקטנה לא יוכל ליבם את הגדולה משום אחות גרושה ואם יחלוץ לגדולה לא יוכל לקיים הקטנה משום אחות חלוצה הלכך מצוה ללמד אותה למאן ויהא מיבם את הגדולה. ואיתה בפ"ק דנדה ד' ח' וכתב רבינו ירוחם בשם הרמ"ה ז"ל ואם לא מיאנה הקטנה והגדילה ל"ש בא עליה לאחר שהגדילה לא שנא לא בא עליה מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה דקיי"ל יש זיקה ע"כ:

רבן גמליאל אומר אם מיאנה וכו' קסבר ר"ג המקדש אתות יבמה ונפטרה יבמה והלכה לה ואתו קדושין ומבטלי לזיקה והכא הקדושין הוו דבעלה משגדלה דקדושי קמאי לאו כלום נינהו אבל אם לא בעל לא דמשום בעילה דמשגדלה הוא דנפקא הך יבמה: ואיתא למילתיה דר"ג פרק כיצד אשת אחיו (יבמות דף י"ח) וכתבו שם תוס' ז"ל פי' בקונט' תמתין גדולה עד שתגדיל הקטנה ויבעול ואין הלשון משמע כן דלא הל"ל הלזו אלא ותצא משום אחות אשה הואיל דתמתין נמי אגדולה קאי אלא נראה דתמתין הקטנה מלבעול עד שתגדיל אבל בקטנות אסור לבעול אע"ג דסבר אין זיקה חשובה ליאסר עליו קרובותיה מ"מ מכוער הדבר כיון דבהאי ביאה לא מיפטרא גדולה ע"כ. ואיתא נמי בפ' הערל (יבמות דף ע"ט) ותוס' פ' המדיר (כתובות דף ע"ג) ובתשובת הרשב"א ז"ל סימן שנ"ח:

רבי יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו גרסי' וכמ"ש לעיל פ"ג סי' ה'. וסבר ר' יהושע דיש זיקה הלכך מיתב נמי לא יתבא תותיה אלא תצא בגט וזו לא תתיבם משום אחות גרושה אלא בחליצה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יבמות פרק י״ג משנה ז׳?

משנה יבמות פרק י״ג משנה ז׳ פותחת במילים ״שני אחין נשואין לשתי אחיות יתומות קטנות ומת״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יבמות פרק י״ג משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יבמות פרק י״ג?

בפרק י״ג של מסכת יבמות יש 13 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת יבמות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yevamot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yevamot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yevamot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yevamot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yevamot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yevamot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)