משנה ידים פרק ג׳ משנה ה׳

בידינו עיקר כי פרשת ויהי בנסוע הארון וגו' ובנחה וגו' (במדבר יא) הפסוקים כולם הם ספר בפני עצמו אמרו (משלי ט׳:א׳) חכמות (נשים) בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה אלו הן ז' ספרי תורה אכן הם ז' באמרם כי מתחילת הספר עד ויהי בנסוע הארון ספר בפני עצמו ויהי בנסוע הארון ספר בפני עצמו ומן ויהי בנסוע הארון עד סוף הספר ספר בפני עצמו ויהיה מדבר סיני שלשה ספרים וד' חומשים הנשארים הרי ז' ואמרו מגלה שכתוב בה ר"ל כי היריעה של ספר כיון שנכתב בו זה המנין מן האותיות נתקדשה והיתה מכתבי הקדש רבי יהודה אומר כבן עזאי:

כפרשת ויהי בנסוע. פירש הר"ב לפי כו'. ואמרו במדרש כו' גמרא ערוכה היא בפ' כל כתבי (שבת דף קי"ו.) וכר'. דלא כרשב"ג דהתם דס"ל דאין זו מקומה. כמו שהזכרתי מחלוקתן במשנה ד' פרק ה' דאבות:

רבי יהודה אומר כו' רבי יוסי אומר כו'. מייתי לה בגמ' פ"ק דמגילה דף ז'. והתם קתני למלתיה דר' יהודה דהכא בשם ר' יוסי. ומלתיה דר' יוסי דהכא קתני התם בשם ר' מאיר. כ"כ הר"ש. ומהר"ם כתב דנראה לו. דהתם לקדש. והכא לתרומה:

מפי ע"ב זקן. ה"ג והכי איתא נמי (בפ' דלקמן מ"ב. והיא שנויה) במשנה ג' פ"ק דזבחים. ושם פי' הר"ב:

כדברי בן עזאי כך נחלקו וכן גמרו. דמדבן עזאי בחדא מחתא מחתינהו לשיר השירים וקהלת. ש"מ שקבלתו היתה שבשניהן היתה מחלוקת אלא שנמנו וגמרו בשניהם שיטמאו את הידים. היינו שעל דברי בן עזאי שנה רבינו הקדוש לדברי ר"ע. שאמר ח"ו לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים כו' ואילו גם לבן עזאי לא נחלקו על שיר השירים היה לו לרבינו הקדוש לסדר דברי ר"ע קודם לדברי בן עזאי. אלא לדברי בן עזאי נמי היתה מחלוקת בשיר השירים. כמו בקהלת. וחלק עליו ר"ע בשיר השירים. והעיד רבי יוחנן בן יהושע שכדברי בן עזאי כן הוא. בין לענין המחלוקת. בין לענין הגמר:

בפרשת ויהי בנסוע הארון דז' ספרים הם בתורה וע"ש חצבה עמודיה שבעה. שזה המקרא נאמר על התורה. והיינו משום דספר במדבר נחלק לג' ספרים. דויהי בנסוע שמחולק לפניו ולאחריו בב' נוני"ן הפוכין הוא ספר בפני עצמו. ועי"ז ב' החלקים שלפניו ושלאחריו נחשבו כב' ספרים [כשבת ק"ג]:

מגילה ר"ל יריעה של ס"ת. דאל"כ אסור לכתוב קצת מהתורה כשאינו לכל הפחות חומש שלם. ואפילו לתינוק ללמד בו, אסור [רמב"ם פ"ז מהלכות ס"ת הי"ד]:

כל כתבי הקדש היינו נביאים וכתובים כשכתובים בגופן ולשון שלנו. ואפילו בכתב פרשה לתינוק להתלמד בו. אע"פ שאינו רשאי, מטמא הידים. אבל שאר ספרים אפילו סדרי תפלות שיש בהן שמות שאינם נמחקים. אין מטמאין הידים [עיין רמב"ם פ"ט מאהט"ו]:

מטמאין את הידים ואף שלא נמנה בי"ח דבר בפ"ק דשבת רק שיפסלו תרומה. תרוייהו חדא גזירה נונהו. דמדפסלו תרומה. החמירו בהן גם כן שיטמאו הידים:

שיר השירים וקהלת אע"ג דכבר נכלל בכתבי קודש דכבר תנא להו. הדר נקט הנך לאשמעינן פלוגתא דאית בהו:

וקהלת מחלוקת דלא נאמר ברוח הקודש. רק חכמת שלמה המלך ע"ה היא:

ושיר השירים מחלוקת גם הוא מודה שאינו ח"ו שירי עגבים רק משל על אהבת הקב"ה וישראל. רק דסבירא ליה דשלמה מפי עצמו חברו ולא ברוח הקודש:

מקובל אני מפי ע"ב זקן היינו הסנהדרי גדולה שהיו ע"א. ועוד מופלא שבב"ד ע"ג כולם. ובל"א פרעזוס [ועיין מ"ש סנהדרין פ"א סימן מ' וזבחים פ"א מ"ג]. ונקט לשון יחיד לומר שכולם הסכימו לראש המדבר שם. וי"ג זקנים:

ביום שהושיבו את ר"א ב"ע בישיבה שהיו נאספין שם כל חכמי הדור מגדול ועד קטן. מה שלא היו מורשה להן מקודם [ברכות כ"ח א']:

שאין כל העולם כלו כדאי כלומר לא היה בדרי עולם קדושה דיה כפי הראוי ביום וכו' ואמר בכ"ף הדמיון כדאי. דבאמת היה בה אז די [דבימי שלמה אשלים סיהרא]. ולולא זה לא היה ניתן להם שיר השירים. אלא אעפ"כ היה בהן קצת חסרון בקדושה עדיין. עד שנדמה שאינו די. ולכן לא נתגלו הסודות הקדושים הטמונים בו. וניתן רק דרך משל:

א"ר יוחנן בן יהושע נ"ל דיהושע זה הוא יהושע בן קפוס שהיה חותנו של ר' עקיבא [כשבת קמ"ז א']. ונ"ל עוד שהוא שם העצם של בן כלבא שבוע שהוה חמיו של ר' עקובא [ככתובות ס"ב ב']. רק שם הכינוי שלו היה בן כלבא שבוע. דכל הנכנס לביתו רעב ככלב יצא שבע [כגיטין נ"ו א']. ונ"ל עוד דאחר מותו גם בן ר' עקיבא נקרא יהושע על שם זקנו כנהוג. ולכן מצינו לרבי עקיבא שהיה לו בן שנקרא יהושע [כפסחים קי"ב א' ושבועות ד"ו א']. אבל אי"ל דיהושע זה לאו היינו כלבא שבוע. רק חמיו אחר של ר' עקיבא. דלא מצינו אשה לר' עקיבא רק בת כלבא שבוע. ואחריה אשת טורנוסרופוס הרשע דנתגיירה ונסבה ר' עקיבא [כע"ז דף כ' ע"א]:

בן חמיו של ר"ע הוא היה חותנו של ר' עקיבא [ככתובות ס"ג א']:

כדברי ב"ע ר"ל כדברי ר"ש בן עזאי כך הוא שמעולם לא היה חילוק בפלוגתתן בין קהלת לשיר השירים. אלא שמתחלה נחלקו בשניהן אם הן קודש ואח"כ נמנו וגמרו ששניהן קודש:

ר' יהודה אומר שיר השירים וכו'. בפ"א דמגלה דף ז' ופליגי התם במגילה אם מטמאה את הידים. הר"ש ז"ל:

קהלת אינה מטמאה. מפני שחכמתו של שלמה היא ולא ברוח הקודש נאמרה והם דברי ר"ש בן מנסיא בתוספתא וס"ל בקהלת כרבי יוסי ופליג עלי' בשיר השירים דר"ש בן מנסיא אית ליה דשיר השירים מטמאה ולית בה פלוגתא:

אמר שמעון בן עזאי (ב) וכו'. נראה דכל זה דברי שמעון בן עזאי אפילו אמר ר' עקיבא וכו' עד א"ר יוחנן והוא כמו ואמר ר' עקיבא:

ושיר השירים קדש קדשים. בברייתא אמר ר' אלעזר בן עזריה למה הדבר דומה למלך שנטל סאה חטים ונתנה לנחתום א"ל הוצא לי כך וכך סולת כך וכך סובין כך וכך מורסן וסלת לי מתוכה גלוסקא אחת מנופה ומעולה כך כל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים שכולו יראת שמים וקבול עול מלכותו ע"כ. ולפי מאי דתנן על שיר השירים שלא תטמא בלשון נקבה כן היה ראוי לשנות כיום שניתנה בו שיר השירים. וכן ראיתי שהגיה ה"ר יהוסף ז"ל ותמהתי שכתב ס"א כיום שניתנה תורה לישראל ע"כ. ועיין בריש פי' שיר השירים להרב מוהר"ר משה אלשיך נ"ע. בהקדמה עלה ב'. ובפירוש עלה ה' עוד ב' פירושים ומצאתי עוד בריש פי' קהלת להחכם ה"ר משה גלנטי נ"ע שנקרא שיר השירים קודש קדשים כההיא דבזוהר פרשת תרומה דף קמ"ד שבשיר השירים רמוז כמה עניני מעשה בראשית רזא דאבהן גלות דמצרים וגאולתו שירת הים עשרת הדברות מעמד הר סיני הליכת ישראל למדבר כניסת הארץ בנין בית המקדש עיטורא דשמא קדישא גלות ישראל בין האומות גאולתן של ישראל תחיית המתים ועולם הבא מה שהיה מה שהווה מה שיהיה עד אחר יום השביעי שבת הכל הוא בשיר השירים ולכך נקרא קדש קדשים ע"ש שכולל כמה קדושות ע"כ. וזה לשון פי' דון יוסף ן' יחייא ז"ל בתחלת פי' שיר השירים והילך כל לשונו ממש אמר העבד הקטן יוסף בן לאדוני הרב דון דוד ן' יחייא להיות כי המלך שלמה הפליא לדבר ולומר עניני כל החכמות באופנים משונים מהדבור פעם במשל ומליצה. ופעם כדברי חכמים וחידותם. ופעם במליצת השיר אשר הוא אחד מחמשה אופני הדבור הגיוניי. כי יהיה אם מופתיי ואם נצוחיי ואם הלציי ואם הטעאיי ואם שיריי. לכן פירש היות הספר הזה נאמר בדבור שיריי. ולהיות כי בדבור מהאופן הלז הרבה לחבר ספרים אין קץ כאמרו ויהי שירו חמשה ואלף פירוש כי השיר הזה הוא נעלה מכל שאר השירים ויוצא מתחת גדרם. להיותם משל לדברי חכמה הנשפעת באמצעות הנפש המשכלת מה שהשיר הלז הוא משל ורמז בדברים אלהיים בדבוק האלוה עם עמו בחירו וזולתן מהענינים מהדבוק חולף ועתיד שהם נבואות נשפעות באמצעות הנפש האלהית ויחס הנשפע אל הנשפע כיחס האמצעי אל האמצעי. ואמנם גדולת הנפש האלהית על המשכלת היא מן המפורסמות אשר אין צריך להן ראיה. וזהו אומרו שיר השירים וכו' שרוצה לומר זה השיר הוא המשובח והנעלה מכל השירים אשר לשלמה לסיבה שאמרנו וזהו אמרם ז"ל כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים ע"כ:

כן נחלקו על קהלת וכן גמרו דמטמאה את הידים כדברי בן עזאי: