דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה טבול יום פרק ד׳ משנה ז׳

מסכת טבול יום, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הַתּוֹרֵם אֶת הַבּוֹר וְאָמַר, הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה עַל מְנָת שֶׁתַּעֲלֶה שָׁלוֹם, שָׁלוֹם מִן הַשֶּׁבֶר וּמִן הַשְּׁפִיכָה, אֲבָל לֹא מִן הַטֻּמְאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף מִן הַטֻּמְאָה. נִשְׁבְּרָה, אֵינָהּ מְדַמַּעַת. עַד הֵיכָן תִּשָּׁבֵר וְלֹא תְדַמֵּעַ. כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל וְתַגִּיעַ לַבּוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף מִי שֶׁהָיָה בוֹ דַעַת לְהַתְנוֹת וְלֹא הִתְנָה, נִשְׁבְּרָה, אֵינָהּ מְדַמַּעַת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

התורם את הבור. של יין או של שמן:

על מנת שתעלה שלום. כשהתנה שלום סתם ולא התנה לענין מה, מסתמא לענין שבר ושפיכה קאמר, שעל זה אדם ירא בשעה שמעלה מן הבור:

אבל לא מן הטומאה. לפיכך אם נטמא, תרומתו תרומה:

אף מן הטומאה. דכשאמר שתעלה שלום, שתעלה בטהרה קאמר. ואין הלכה כר׳ שמעון:

נשברה אינה מדמעת. שלא חל עליה שם תרומה:

עד כדי שתתגלגל. כל זמן שלא נתרחקה מן הבור כל כך דאם תתגלגל תשוב לבור, לא עלתה שלום קרינן בה:

שהיה בו דעת להתנות. כלומר שהיה בדעתו וחשב בלבו להתנות, ושכח ולא התנה. ואין הלכה כר׳ יוסי:

עוד מפרשים על משנה טבול יום פרק ד׳ משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

עד היכן תשבר ולא תדמע. פירוש עד כמה מניחה רחוק מן בור של יין וישלם התנאי ותהיה תרומה עד שאם היתה קרובה יותר מן המקום ההיא ותשבר אינה מדמעת לפי שלא נשלם עלייתה מן הבור שלימה כמו שהתנה ואמר כי כשהיתה קרובה מן הבור בענין כי כשתתגלגל תגיע לבור אשר בו היין או השמן היא עד עכשיו בגבול הבור ועדיין לא עלה ולא חזרה תרומה ועל כן אינה מדמעת ואין הלכה לא כר' שמעון ולא כר' יוסי:

תוספות יום טוב

על מנת שתעלה שלום. שלום מן כו'. וכן העתיקו הר"ב והר"ש. וכך דרכן של בני אדם לומר לשון שלום על כל צרה שלא תבא. והרמב"ם פ"ד מהלכות תרומות העתיק שלם שלם מן כו':

רבי יוסי אומר אף מי שהיה בו דעת להתנות. פי' הר"ב כלומר שהיה בדעתו וחשב בלבו להתנות ושכח ולא התנה. וכן פי' הר"ש. אם בלבו היה להתנות אע"פ שלא התנה. ע"כ. וקשה לי מאי טעמייהו דרבנן דהא פיו ולבו שוין בעינן. כדתנן במ"ח פ"ג דתרומות. ונ"ל דהיינו דדייק הר"ב וכתב ושכח ולא התנה. דודאי אם היה בלבו בשעה שתורם. דאף רבנן לא פליגי. אלא כי קא מיפלגי כששכח בשעה שתורם. וס"ל ר"י דאפ"ה הואיל ובדעתו היה כך קודם לכן. אף ע"פ שעכשיו שכח. אזלינן בתר דעתו שהיה לו מעיקרא כשרצה לתרום. וכתב עוד הר"ש א"נ חכם ובר דעת שיודע שראוי להתנות על כך. ע"כ. וזה נראה יותר. דאילו היה בדעתו אע"פ ששכח מודו רבנן דאזלינן בתר דעתו דמעיקרא כשרצה לתרום. ורי"א שאפילו לא עלה על דעתו מעולם. אלא דאנן ידעינן ביה שהוא חכם ובר דעת שיודע שראוי להתנות כן. אע"פ שעל תרומה זו לא עלה בדעתו מעולם. הואיל וכבר ידע שראוי להתנות. לב ב"ד מתנה על כל היודע. שיהא כאילו היה כן בלבו עכשיו על תרומה זו. אבל עם מי שאינו בר דעת. מודה ר"י דאין תנאי ב"ד מועיל לו:

סליק לה מסכת טבול יום

תפארת ישראל – יכין

התורם את הבור של יין. והשתא הדר למילתא דדמי למשנה ה' דאמדינן דעתי':

שלום מן השבר ומן השפיכה דאמרינן מסתמא כך כוונתו:

אבל לא מן הטומאה להכי אף בנטמא. תרומתו תרומה:

נשברה ונשפך הכן לבור:

אינה מדמעת דלא חל עליה שם תרומה:

עד היכן תשבר כל זמן שלא נתרחקה מהבור כ"כ שאם תתגלגל תשוב לבור. לא עלתה קרינן בי' משא"כ בנשברה רחוק מהבור:

ר' יוסי אומר אף מי שהיה בו דעת להתנות שהוא חכם ויודע שראוי להתנות כך:

ולא התנה ששכח:

מפני שהוא תנאי בית דין על כל היודע שראוי להתנות. שיהיה כאלו התנה:

מלאכת שלמה

התורם את הבור וכו' והפירוש התורם את הבור לפי שהתרומה נטלת באומד דרך להפרישה מיד בבור וכשמילא את החבית להעלותה מן הבור קרא לה שם תרומה ע"מ שתעלה בשלום ולא פירש לענין מה וכי' ומפ' בירושלמי דר"פ שני דתרומות דבטומאת טבולי יום הוא מתני' שכן טבולי יום מצויין בין הגתות שאין לטבולי יום מגע אצל הטבל הר"ש והרא"ש ז"ל וכתב שם הרמב"ם ז"ל בד"א בתרומה גדולה אבל בתרומת מעשר שמותר לתרום שלא מן המוקף כיון שעלתה נתקיים תנאו והרי היא תרומת מעשר ואע"פ שנשברה או שנשפכה ואין צריך לומר שנטמאת ע"כ והוא מן הירושלמי דפ' שני דתרומות:

עד היכן תשבר ולא תדמע עד כדי שתתגלגל וכו' פי' עד כמה מניחה רחוק מן הבור וישלם תנאו ואמר כי כשהיתה קרובה מן הבור בענין כי כשתתגלגל תגיע לבור אשר בו היין או השמן היא עד עכשיו בגבול הבור ועדיין לא עלתה שלום ולא חזרה תרומה ועל כן אינה מדמעת הרמב"ם ז"ל. פי' לפירושו ז"ל אבל אם כבר נתרחקה מן הבור כ"כ עד שאם תשבר לא יגיע שמנה או יינה לבור אז ודאי עלתה שלום קרינן בה כמו שהתנה ומדמעת המשקה שתפול לתוכו:

אף מי שהיה בו דעת להתנות כלומר שהיה בדעתו וחשב בלבו להתנות ושכח ולא התנה אי נמי שהוא חכם ובר דעת שראוי להתנות על כך וכזה הפירוש משמע ודייק לשון המשנה וגם דבתוספתא קתני ר' יוסי אומר בכולן אם היה הדיוט ולא התנה תנאי ב"ד הוא ע"כ:

סליק פירקא וסליקא לה מסכת טבול יום:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה טבול יום פרק ד׳ משנה ז׳?

משנה טבול יום פרק ד׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״התורם את הבור ואמר הרי זו תרומה על״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה טבול יום פרק ד׳ משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת טבול יום פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת טבול יום יש 7 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת טבול יום · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Tevul Yom – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Tevul Yom – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Tevul Yom – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Tevul Yom – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Tevul Yom – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Tevul Yom – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)