משנה תרומות פרק ח׳ משנה א׳

מבואר זה כי זו האשה בת ישראל נשואה לכהן ואמרו בעבד מת רבך הוא שיניח יורשים שלא יאכילוהו תרומה כגון שהניח בת נשואה לישראל או הניח בנים שיהיו חללים ומאמר ר' יהושע שהוא פוטר לא נתקיים אלא בתרומת חמץ ערב פסח שזמנו בהול ענינו שהשעה דחוקה מאד ואמר השם יתברך בכהנים (דברים ל״ג:י״א) ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה ואמרו אפילו חולין שבו פועל ידיו תרצה ולפיכך חלל שעבד עבודתו כשרה אבל בעל מום שעבד עבודתו פסולה ולאמרו יתברך מום בו לא יגש להקריב (ויקרא כ״א:כ״א) והלכה כרבי יהושע:

או גרשך. בירושלמי פריך היכי דמי דאינה מתגרשת עד שיבא גט לידה. ואי דעבדה שליח לקבלה. התנן בפרק התקבל אמרה התקבל לי גיטי אסורה לוכל בתרומה מיד. לר"א אפילו כי אמרה התקבל במקום פלוני [כדתנן במשנה ד פ"ו דגיטין]. ומשני ולא מודה ר' אליעזר שאם אמרה הבא לי גטי ממקום פלוני שאוכלת בתרומה עד שמגיע גט לאותו מקום. [*אמר רבי חנינא מכיון שאמרה ליה הבא לי גטי ממקום פלוני כמו שאמרה ליה לא יהא גט אלא לעשרה ימים. ומה שאכלה בהיתר אכלה]:

[*ורבי יהושע פוטר. כתב הר"ב בגמרא מוקי לה וכו'. ביבמות פ' ד' אחין (יבמות דף לד ע"א). ומ"ש מפני שזמנו בהול וכו'. שאנוסים הם לשון הפירוש שהזכרתי]:

האשה בת ישראל נשואה לכהן:

שהיתה אוכלת בתרומה באו ואמרו לה מת בעליך או גרשך אע"ג דאינה מתגרשת עד שיגיע גט לידה ואי בשעשתה שליח לקבלה. הרי מיד נאסרה בתרומה. דאפילו באמרה לשליח תקבלו במקום פלוני אמרי' שאינה מקפדת רק מראה מקום היא לו. ושמא מיד חוץ לעיר ימצא שליח לבעל ויתנו לה [כגיטין פ"ו מ"ז] י"ל דהכא מיירי באמרה לשליח לא תקבל גיטי רק במקום פלוני. ואז מותרת לאכל תרומה עד שיעור שיגיע שליח לאותו מקום ואמרו לה שקידם לשם ברכב וסוסים:

וכן העבד שהיה אוכל בתרומה ובאו ואמרו לו מת רבך וירשו קרובו הזר:

רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ורבי יהושע פוטר מיירי באכלה חמץ בע"פ דזמנה בהול לבערה והו"ל אנוס [יבמות ל"ד א' ועי' מ"ש בס"ד לע"ל פ"ו סי' א']:

ור' יהושע מכשיר דכתיב ברך ה' חילו לשון חלל. אעפ"כ פועל ידיו תרצה:

כ"כ הר"ב כלעיל. וכתב עלה רבינו הגאון מהו' עקיבא שליט"א[באות נ'] וז"ל ק"ל הא לסתם מתני' כו' וצ"ע. אמר הננס תמהני ארבינו הרי משנה ההיא נדחית מהלכה מכח מה דתני ר' חייא (שבת קל"ז א') במל שלאחר שבת בשבת ס"ל לר"י פטור. וכן פי' הרמב"ם פ"ב משגגות ה"ח. השבני רבינו נ"י וז"ל אני על הר"ב קושיתי דפסק הכא והתם הלכה כר"י גם בלא"ה ק' לרב הונא בשבת דמתני חייב יקשה סתירת המשניות. [ול"מ גם לרב הונא ל"ק דרב הונא ע"כ דמחלק דוקא באכל תרומה מחשב זמנו בהול דהרי אם אפילו זר הוא טריד בחיובא דרמי עליו לבערו להך חמץ בע"פ שלא יעבור על בל יראה גם טריד בחיובא שלא להפסיד התרומה ושיבקש לה אוכלין משא"כ בב' תינוקות עכ"פ בהאי תינוק שזמנו אחר שבת השתא לא רמי חיובא עלי' כלל ורק לר' חייא התם אפילו בכה"ג מחשב זמנו בהול מדעכ"פ לגבי האי גברא נתנה שבת לדחות כדקא' התם]. או י"ל דר"ה ס"ל כאידך תרוצא בפסחים דשאני תרומה דאקרי עבודה: עוד הקשה רבינו הנ"ל [באות הנ"ל] וז"ל עק"ל אדקאמר (פסחים דע"ב ב') ואלא ר"י דתרומה כו' וצלע"ג עכלה"ט. [ולולא מסתאפינא נ"ל דלהכי לא אקשי הש"ס מרישא דלא הו"ל שוגג רק אונס גמור. דדמי לפרסה נדה תחתיו שלא בשעת וסתה דפטור (כשבועות די"ד) וה"נ לא הו"ל למיסק אדעתא שימות (ועיין גיטין כ"ח א') ואפילו בעשתה שליח לקבלה לא הו"ל למיסק אדעתא דמטי להתם בגמלא פרחא תדע דהרי מותרת לאכול תרומה משום הך סמיכתא]. השבני רבינו הנ"ל. א"כ מ"ט דר"א דמחייב ודוחק לומר דפליגי אם הוא אונס או לא:

באו ואמרו לה. ס"א לא גרסי' באו:

מת בעליך או גרשך. בירושלמי פריך מת בעליך ניחא אבל גירשך היכי דמי כו' ומשני רבנן אומרים כמשנה ראשונה שארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה ואביה מקבל גיטה ר' אלעזר אומר אפי' תימא כמשנה אחרונה תפתר בשאמרה לו הבא (ס"א זכה) לי גיטי למקום פלוני והי' דרכו להביאו לאותו מקום בעשרה ימים ומצא סוס רץ והביאו לשם בחמשה ימים והיא לא ידעה ונמצאת אוכלת בטעות ואפי' ר"א בן שמוע דפליג התם בכשאמרה לו התקבל לי גיטי למקום פלוני דאסורה מיד מודה הוא בכשאמרה לו לשון הבאה או זכייה ושלא יהא שליח קבלה עד הגיעו למקום ההוא דאוכלת בתרומה עד שיגיע גט לאותו מקום דהא ודאי קפדא ואתי ר' אליעזר דמחייב קרן וחומש הכא אפי' כר"א בן שמוע דבהא מודה:

וכן העבד. כנעני דאילו עבד עברי אינו אוכל ואפי' נרצע:

ור' יהושע פוטר. בירוש' דפרקין דלעיל מפ' דר' יהושע פטר לי' בין מקרן בין מחומש והתם בפסחים מפ' טעמי' משום דטועה בדבר מצוה דהא עשה מצוה כל דהו שהקריב קרבן וכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים ואף הנשחטין לשם פסח ר' יהושע מכשר להו בפ' תמיד נשחט ומתני' דהכא מוקמינן לה נמי בתרומה בערב הפסח דזמנה בהול. ועוד מפ' לה התם בכל ימות השנה ואכילת תרומה איקרי עבודה ועבודה של חלל בשוגג רחמנא אכשרה כדתנן לקמן הי' עומד ומקריב ע"ג המזבח ונודע שהוא בן גרושה וכו' כל הקרבנות כולן שהקריב ר' יהושע מכשיר ותרומה דאכילתה מיקרייא עבודה מנלן דתניא מעשה בר' טרפון שלא בא אמש לבהמ"ד לשחרית מצאו ר"ג א"ל מפני מה לא באת אמש לבהמ"ד א"ל עבודה עבדתי א"ל כל דבריך אינם אלא תימה עבודה בזה"ז מנין א"ל ה"ה אומר עבודת מתנה אתן את כהונתכם עשה אכילת תרומה כעבודת בהמ"ק ופירש"י ז"ל עבודת מתנה מתנות כהונה שנתתי לכם הרי הן כעבודה ע"כ עכ"ל הר"ש שירילי"ו ז"ל:

ונודע וכו'. בירושלמי מפרש שנודע בב"ד: