משנה תרומות פרק ו׳ משנה ג׳

מסכת תרומות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

הַמַּאֲכִיל אֶת פּוֹעֲלָיו וְאֶת אוֹרְחָיו תְּרוּמָה, הוּא מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן, וְהֵם מְשַׁלְּמִין אֶת הַחֹמֶשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הֵם מְשַׁלְּמִין קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, וְהוּא מְשַׁלֵּם לָהֶם דְּמֵי סְעוּדָתָן:

ר׳ עובדיה מברטנורא

הוא משלם את הקרן. דמי תרומה, כדין גוזל שהרי הוא נעשה גזלן עליה:

והן משלמין את החומש. עון אכילתן בשוגג, שאין משלם חומש אלא אוכל ושותה וסך עצמו, אבל המזיק את התרומה אינו משלם חומש דכתיב (ויקרא כ״ב:י״ד) ואיש כי יאכל קדש פרט למזיק:

הן משלמין קרן וחומש. חולין מתוקנים, ויעשו תרומה, והוא משלם להם דמי חולין שהיה צריך להאכילן. ואיכא בינייהו דלר״מ אין המאכיל משלם אלא דמי תרומה, ולרבנן משלם דמי חולין:

עוד מפרשים על משנה תרומות פרק ו׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

העיקר אצלנו אין שליח לדבר עבירה והעושה עבירה בעצמו מלקין אותו והמתעה אותו או מכשילו או מצוה עליו או המסייעו לדבר עבירה בשום פנים ממיני הסיוע ואפי' בדבורו הקל הוא נענש מהשם יתברך כפי שעושה באותו הסיוע או ההכנה אבל אינו חייב משום מלקות מן הנזכרים בתורה אבל הוא עובר על הכתוב שאמר ולפני עור לא תתן מכשול (ויקרא י״ט:י״ד) אם היה הוא סבה לעבור העבירה או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע (שמות כ״ג:א׳) אם סייעו לאותו עובר ואין הל' כר"מ:

תוספות יום טוב

והוא משלם להם דמי סעודתן. פי' הר"ב דמי חולין שהיה צריך להאכילן ופריך בירושלמי והלא כבר אכלו ומשני טבלים נפשו של אדם חותה מהן והוא הדין לכל דבר האסור עיין [ברמב"ם] בהלכות תרומות פ"י. ומלת חותה לפי עניינו הוא כמו קץ במזונו. [*וז"ל הפירוש שהזכרתי לפי שנפשו של אדם קצה באכילת איסור אע"פ שאינו יודע בדבר שלבו נוקפו ואינה נחשבת לו אכילה עכ"ל]:

תפארת ישראל – יכין

הוא משלם את הקרן ככל גזלן. דמזיק אינו משלם חומש:

וחכמים אומרים הם משלמין קרן וחומש והוא משלם להם דמי סעודתן ונ"מ דלר"מ משלם דמי תרומה ולרבנן דמי חולין. ולא סגי שישיב להן דמי תרומה ששילמו דמדאסור מדאו' נפשם קצה במה שאכלו תרומה. והכי קיי"ל בקצב שמכר טריפה דאו' פטורים מלשלם [ח"מ רל"ד]:

מלאכת שלמה

ואת אורחיו. כתב הר"ש שיריל"ו ז"ל מדקתני והוא משלם להם משמע דאורחיו שחייב להם קתני והיינו שעשה להם אכסניא שנתחייב לתת להם סעודה ע"כ. ומה שפי' ר"ע ז"ל הוא פי' הר"ש והרא"ש ז"ל וכתבו עוד דמתוך הירוש' משמע הוא משלם את הקרן דקאמר ר"מ היינו חולין מתוקנין שמוטל על הפועלים לשלם כדפריך הא ר"מ אומר משלמין ורבנן אמרין משלמין מה ביניהון ומשני א"ר יוחנן עיקר סעודה ביניהון ר"מ אומר עיקר סעודה לבעל הבית ורבנין אמרין לפועלים פי' עיקר סעודה על מי לטרוח ר"מ סבר על בעה"ב לטרוח הלכך משלם כל הקרן ורבנין סברי על הפועלין לטרוח ולקנות ובעה"ב נותן להם הדמים והיינו פחות מן הקרן ור"ל אמר טפלה ביניהון ר"מ אומר טפלה לבעה"ב ורבנין אמרין טפלה לפועלים פי' לר"מ מיחייב בעה"ב ליטפל ולקנות חולין מתוקנין לשלם התרומה שצריך לשלם דבר הראוי להיות קדש ופריך לר' יוחנן אליבא דר"מ דקאמר עיקר סעודה לבעה"ב ומש"ה משלם כל הקרן ואמאי והרי כבר טרח והאכילן ולא הי' לו לשלם אלא דמים ומשני דההוא טורח לא חשיב טורח לפי שנפשו של אדם חתה וקצה באכילת איסור והוי כאילו לא נהנו הלכך צריך ליתן להם כל הקרן והם לא יפסידו כלום בתשלום הקרן ע"כ והוקשה לו לה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל לשון עיקר ולשון טפלה ולכך נראה לו ז"ל לפרש השמועה בלשון אחר דעיקר סעודה ביניהון מיירי באתרא דאיכא דיהבי לפועלים סעודה ואיכא דלא יהבי והוא פסק סתם ונתן להם סעודה של תרומה כגון אורז של תרומה בנדבת לבו וכן לאורחיו דלא נתחייב כלל בהדיא אלא סתם ותניא בפ' הפועלים השוכר ואמר לו כאחד וכשנים מבני העיר נותן לו כפחות שבשכירות דברי ר' יהושע וחכמים אומרים משמנין ביניהם. ופי' רש"י ז"ל וא"ל בעה"ב הרי עלי שכרך כאחד מפועלי העיר. משמנין ביניהם לא בפחות ולא ביותר אלא כמנהג המדינה בינוני ע"כ. ר"מ סבר אדעתא דפועלים אזלינן ואינהו סעודה חשובה בעו ואיבעי לי' לבעה"ב לאתנויי ע"מ שאין עליכם עלי סעודה הלכך כיון דלא אתני עיקר סעודה לבעה"ב אית לי' למיהב ובעה"ב מיחייב לשלם קרן דפורע חובו הוא דהוי ורבנן סברי עיקר סעודה משל פועלים הוא ולא מיחייב בעה"ב מידי הלכך הן משלמין קרן וחומש והוא משלם להם דמי סעודה קלה דהיינו לפתן קל כגון בצל וצנון וכיוצא בו ואזלי לטעמייהו דאמרי משמנין ביניהם וריש לקיש אמר טפלה ביניהון כלומר בעיקר סעודה כ"ע לא פליגי דבעה"ב הוא דחייב אלא הכא בהא קמפלגי בלפתן שנתן להם שהיו פירות של תרומה הלפתן קרוי טפלה כדתנן כל שהוא עיקר ועמו טפלה ואיכא דיהבי ואיכא דלא יהבי והוא נתן להם נמי טפלה דומיא דאורחיו בנדבת לבו ר"מ סבר בעה"ב מיחייב נמי בטפלה הלכך הוא משלם את הקרן דהיינו עיקר וטפלה ורבנין אמרי לא מיחייב בעה"ב בטפלה הלכך הם משלמין דמי הטפלה הקרן והחומש והוא משלם דמי עיקר הסעודה וכי קתני והוא משלם וכו' אקרן הוא דקאי זכ"ל ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה תרומות פרק ו׳ משנה ג׳?

משנה תרומות פרק ו׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״המאכיל את פועליו ואת אורחיו תרומה הוא משלם״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה תרומות פרק ו׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת תרומות פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת תרומות יש 6 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת תרומות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Terumot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Terumot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Terumot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)