משנה תרומות פרק י׳ משנה ו׳

מסכת תרומות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם, יִדָּלֵקוּ. הָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל טֶבֶל, כּוֹתֵשׁ, וּמְחַשֵּׁב כַּמָּה זֶרַע יֶשׁ בָּהֶם, וּמַפְרִישׁ אֶת הַזֶּרַע, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ אֶת הָעֵץ. אִם הִפְרִישׁ, לֹא יֹאמַר אֶכְתּוֹשׁ וְאֶטֹּל אֶת הָעֵץ וְאֶתֵּן אֶת הַזֶּרַע, אֶלָּא נוֹתֵן הָעֵץ עִם הַזָּרַע:

ר׳ עובדיה מברטנורא

ידלקו. שאף העץ נאסר, וכלאי הכרם טעונים שרפה דכתיב (דברים כב) פן תקדש המלאה, פן תוקד אש:

ומחשב כמה זרע יש בהן. דתרומה נטלת במחשבה ובאומד הדעת:

וא״צ להפריש את העץ. ואע״פ שטעם עצו ופריו שוין:

ואם הפריש. קודם כתישה, אינו יכול לכתוש ולהפריש מן הזרע וישאר העץ לעצמו, דכיון שקרא עליו שם תרומה צריך ליתנו לכהן:

עוד מפרשים על משנה תרומות פרק י׳ משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

ידלקו. ישרפו. וכבר בארנו בכלאים כי כלאי הכרם דינם שישרפו כולם ואמרם בכאן חבילי תלתן של טבל זה הטבל טבל של תרומת מעשר והוא שנתן ישראל ללוי י' חבילות של תלתן ויתחייב הלוי לכתשן ולתת עשירית הזרע לכהן ואין ללוי רשות לומר לכהן טול חבילה אחת בלא כתישה כי כמו שקבלתים אתן לך חלקך וזה הוא קנס ללוי לפי שלקח מעשר קודם הכתישה לפי שהוא הפסיד לכהן תרומה גדולה שיש באותו מעשר כמו שבארנו במס' ברכות בפ' שלשה שאכלו וכן אמרו בגמ' (ביצה יג.) ולימא ליה כדיהבו לי יהיבנא לך אמר רבה קנס הוא ואמרם בכאן מחשב שמורה כי תרומת מעשר מוציאין אותו באומד הוא דעת ר"א בן גומל כי הוא אמר ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר כשם שתרומה גדולה אינה נטלת אלא באומד ובמחשבה כך תרומת מעשר אינה נטלת אלא באומד ובמחשבה וזו הסברא דחויה והאמת מה שקדם לך המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משלשתן וזה הודיענו זה הדין בחבילי תלתן אע"פ שהדין כללי לכל דבר שהוא חייב בתרומה לפי שהתלתן טעם עצו ופריו קרובים ושמא יעלה על דעתנו שנתחייב להוציא מעשר אפי' מעצו הודיענו בכאן שאין אנו חייבים וכתישה בכאן היא כמו הדישה וההדק:

תוספות יום טוב

נותן העץ עם הזרע. פי' הר"ב דכיון דקרא עליו שם תרומה צריך ליתנו לכהן. ומ"מ אין בו קדושת תרומה כדתנן לעיל דעצו של תלתן בתרומה אע"פ שנותן טעם שרי ועל כרחך כשקרא עליו שם תרומה דאי לא קרא עליו שם פשיטא ומאי קמ"ל. והרמב"ם מפרש מתני' בתרומת מעשר והכי מסיק בפ"ק דביצה ופסקה בפ"ג מה' תרומה לענין תבואה שקדם בן לוי ולקח המעשרות בשבלים דקנסינן ליה לדוש ולזרות ואם הפריש תרומת מעשר שבלים קונסין אותו לכתוש וליתן התבן. והא ודאי דתבן אין לו שום קדושת תרומה. ועיין במשנה ה פ"ד דמעשרות:

תפארת ישראל – יכין

מי שהיו לו חבילי תלתן בכלאי הכרם ידלקו שאף העץ אסור בהנאה וטעון שריפה:

כותש אבשטאסען. ור"ל דרשאי לכתוש הזרע מהשרביטין כדי להפריש מהזרע לבד:

ומחשב כמה זרע יש בהם דת"ג נתנה באומד:

אם הפריש קודם כתישה:

אלא נותן העץ עם הזרע מדקרא עליו שם תרומה וטעם עצו ופריו שוה. ומ"מ אינו קדוש בתרומה כלעיל סי' כ':

מלאכת שלמה

חבילי תלתן של כלאי הכרם. מפרש בירוש' אין חבילה פחותה מעשרים וחמשה קלחים ובעינן נמי דארבע חבילין מהן יהיו גדולים כל כך שראויין לעשות מהם מטה וכהאי שיעורא הוא דס"ל לר"מ בפ"ג דערלה דאינם בטלים אפי' באלף:

היו לו חבילי תלתן של טבל. בפ"ק דביצה מוקי לה אביי במעשר שהקדימו בשבלים והטבל טבול לתרומת מעשר ג"כ ומתני' אבא אלעזר בן גומל דאמר תרומת מעשר נמי ניטלת באומד ויליף לה מקרא דכתיב גבי לוים ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר פי' רש"י ז"ל כדגן מן הגורן זו תרומה גדולה תרומתכם זו תרומת מעשר. והא דקאמר כותש קנס לפי שלקח המעשר קודם הכחישה והפסיד לכהן תרומה גדולה שיש באותו מעשר ודייקי מדקתני חבילי תלתן ולא קתני תלתן סתם ש"מ איסורייתא טבלא ואסור לאכול מהן עראי וכן פי' הרמב"ם ז"ל וגם בחבורו פ"ג דה' תרומה סי' י"ד אלא שלקח הדמיון בתבואה שקדם בן לוי ולקח המעשרות בשבלים קונסין אותו לדוש ולזרות וליתן לו מעשר מן המעשר מן הדגן ואינו חייב ליתן לו מעשר מן התבן ומן העצים ואם הפריש תמ"ע שבלים כמו שנתנו לו ה"ז כותש ונותן לכהן את הזרע ואת התבן ומפני מה קנסוהו לכתוש מפני שלקח המעשר שבלים והפקיע ממנו ת"ג ע"כ:

ומפריש על הזרע ואינו צריך להפריש על העץ. כך כתוב במשניות מדויקות:

אלא נותן העץ עם הזרע. פי' הר"ש ז"ל ומפריש מן העץ על העץ ומן הזרע על הזרע:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה תרומות פרק י׳ משנה ו׳?

משנה תרומות פרק י׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״מי שהיו לו חבילי תלתן בכלאי הכרם ידלקו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה תרומות פרק י׳ משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת תרומות פרק י׳?

בפרק י׳ של מסכת תרומות יש 12 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת תרומות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Terumot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Terumot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Terumot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)