משנה תרומות פרק א׳ משנה י׳

מסכת תרומות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

אֵין תּוֹרְמִין מִדָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וְלֹא מִדָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ, וְלֹא מִדָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ עַל דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ. וְאִם תָּרְמוּ, תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

אין תורמים מדבר שנגמרה מלאכתו. מדבר שנתמרח בכרי:

על דבר שלא נגמרה מלאכתו. שלא נתמרח בכרי, דכתיב (במדבר יח) כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב, מן הגמור על הגמור ולא מן הגמור על שאינו גמור ולא משאינו גמור על הגמור:

ואם תרם תרומתו תרומה. ודוקא בשאר פירות, אבל התורם מן הזיתים על השמן, או מן הענבים על היין, הא אמרינן לעיל דאין תרומתו תרומה משום דאית ביה פסידא לכהן כדאמרן:

עוד מפרשים על משנה תרומות פרק א׳ משנה י׳

פירוש המשניות לרמב״ם

העיקר בכל זה אמרו כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב מן הגמור על הגמור וכל מה שאינו כך אינו מותר לכתחלה:

תוספות יום טוב

[*על דבר שלא נגמרה מלאכתו. פירש הר"ב דכתיב כו' מן הגמור וכו' ולא משאינו גמור על הגמור. ורוצה לומר גם הבבא השלישית דלא משלא נגמר על שלא נגמר ותרי מתלת נקט ועיין לקמן בד"ה ואם כו' ואפשר שדעת הר"ב ז"ל דההיא זו ואין צריך לומר זו היא דכיון שאין שום דבר הנגמר לא במעושר ולא במעשר פשיטא שאין לו דין*) מעשר כלל ולפיכך לא שלחתי יד להגיה בדבריו ולהוסיף בלשונו תיבת וכו' והרמב"ם בפ"ה מה' תרומות הקדים זו הסיפא למציעתא]:

[*ואם תרמו תרומתן תרומה. וכ' הר"ב ודוקא בשאר פירות אבל התורם מן הזיתים על השמן וכו'. וה"נ בתורם שמן על הזיתים הנכתשים שאעפ"י שתרומתן תרומה מ"מ צריך שיחזו' ויתרו' כדלעיל משנה ח וחד מתרי נקט ועי' לעיל בסמוך]:

תפארת ישראל – יכין

תבואה שנתמרח בכרי:

ואם תרמו תרומתן תרומה והא דבמ"ד אמרי' דאינה תרומה. תי' בירושלמי דהתם איכא משום גזל השבט. אי משום טרחא דכהן דצריך לעצור הענבי' והזיתים. ואי משום דצריך אומד רב לתרום מהזיתים וענבים כפי שיעור שחייב מהיין והשמן ושמא לא יפריש כפי שיעור זה. משא"כ הכא מיירי במרוח כרי וכדומה שא"צ לכהן להטריח הרבה לגומרן. גם א"א שיטעה להפריש פחות משיעור חיובו. עי"ל דהתם בתרומת תירש ויצהר [ודגן וכדומה שהן דאו'] משא"כ הכא בתרומה דרבנן. והא דאמרי' במ"ח תרומה ויחזור ויתרום תי' בירושלמי. דמ"ח מיירי בנאבד' תרומה ראשונה ומשום גדר מי חטאת נגעו בה שלא יתבטלו. אבל כשיקבל הכהן תרומה אחרת יצטרך לטהר אם הסיח דעתו משמירת גופו מטומאת מת דצריך הזאה [כזבחים דצ"ט]:

תפארת ישראל – בועז

כ"כ הר"ש אהך דרב מנא שתירץ בירוש' צריך אומד לתרום מהזיתים כשיעור שחייב על השמן. והקשה הר"ש א"כ זיתים אזיתים לשתרי וכו'. וכ' עלה רבינו הגאון מו"ה עקיבא שליט"א [אות ג] וז"ל תמיה לי כו'. בלא"ה אסור לתרום מדבר שלא נגמ"ל על שלא נגמ"ל. וצלע"ג עכלה"ט. ואני בעניי לא זכיתי להבין ד"ק. דאיך נחשוד ח"ו להר"ש. דשכח תכ"ד דברי עצמו. אמנם הר"ש סמך על מה שכתב מקמי הכי. דלרב מנא. הך דדבר שלא נגמרה מלאכתו. בשאר פירות מיירי. ואהא מקשי הר"ש השתא. דלטעמא דרב מנא זיתים אזיתים נמי לשתרי בדיעבד. ואמאי שני תנא בלישניה ונקט דבר שלא נגמרה מלאכתו. מדמשני בלישניה משמע דבשאר פירות דוקא מיירי. והרי בזיתים נמי דינא הכי. וזה ברור לפע"ד:

כך נ"ל פי' הירושלמי. דאל"כ הרי הזאה אינו כ"א בטומאת מת. דהו"ל מלתא דלא שכיחא לגבי כהן כפ"ק דיומא. שמוזהר שלא לטמא רק לז' קרובים ולמת מצוה. ולמלתא דלא שכיחא לא עביד רבנן תקנתא. ותמהני ארמב"ם פ"ה מתרומות דסתם להנך ב' משניות הך דמ"ח ודמ"י ואין א' מנושאי כליו שהעיר בזה. דמ"ח רק בנאבדה ראשונה מיירי וצ"ע:

מלאכת שלמה

אין תורמין מדבר וכו' ואם תרמו תרומתן תרומה. וא"ת מדבר שלא נגמרה מלאכתו היאך תרומתן תרומה. מ"ש ממפריש חלה מן הקמח דתנן בפ' שני דחלה דאינה חלה וי"ל דשאני הכא דרבינהו קרא כדדרשי' מקראי בפ' כל שעה מעשר ראשון שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה ה"ר שמשון ז"ל. ופי' ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל מדבר שנגמרה על דבר שלא נגמרה. בשאר פירות דליכא גדר מי חטאת דאילו ביין על ענבים ושמן על זיתים תרומה ויחזור ויתרום הוא. מדבר שלא נגמרה על דבר שנגמרה. לר' יוחנן אפי' בזיתים על שמן אלא שהוא בדעת כהן ולר' מנא ולר' חזקיה בשאר פירות דוקא ולר' חנניה הכא בתרומת מעשר עסקינן עכ"ל ז"ל:

בפי' ר"ע ז"ל. ודוקא בשאר פירות וכו'. כתב עליו ה"ר יוסף ז"ל בירושלמי אינו אומר כן אלא דוקא בגורן ויקב אסור מדבר שלא נגמרה על דבר שנגמרה או מדבר שנגמרה וכו' ודבר שלא ננמרה מלאכתו ר"ל יין שלא קפה אבל שאר כל הפירות מותרים בתחלה כדתנן גבי ענבים לעשותן צמוקים עכ"ל ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה תרומות פרק א׳ משנה י׳?

משנה תרומות פרק א׳ משנה י׳ פותחת במילים ״אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה תרומות פרק א׳ משנה י׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת תרומות פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת תרומות יש 10 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.

עוד: מסכת תרומות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Terumot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Terumot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Terumot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Terumot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)