משנה תמיד פרק ב׳ משנה א׳

ראוהו אחיו שירד והם רצו ובאו מהרו כו'. מגריפות שם ידוע: וצינורות שפודין (מעלין): סולקין שעושין כמין כרי. ומה שאמר בסובב על הכבש ענינו ועל הכבש כנגד הסובב וכשנצייר הכבש והמזבח יתבאר לך איך הוא הסובב וזולתו:

[*שירד. פי' הר"ב ונתן את הגחלים במזרחו. ר"ל של כבש. והמגיה בל' הר"ב של כבש לא הפסיד:

וקדשו כו'. פירש הר"ב כדי לעבוד עבודה. ולשון המפרש הואיל [ורצו] לקדש ידיהם ורגליהם לצורך עבודה רשאים ללכת בין האולם למזבח].

נטלו את המגרפות. יעים להסיר את הדשן ולפנותו לתפוח [כבמתני' דלקמן]. ואת הצנורות. מזלגות להסיר את האברים. לשון המפרש:

ועלו לראש המזבח. וקודם תרומת הדשן לא היו יכולים לעשות לפי שצריך להרים תרומת הדשן קודם שיפנו את הדשן לתפוח. לשון המפרש: [*הפדרים. החלבים. המפרש. וכולם נקראו כן ע"ש הסדר שבכתוב]:

סונקין. פי' הר"ב מסלקין וכו' וכן כגדי מסנקן כו' והיה יכול להביא לו חבר מן המשנה המסנק את הטיט בפ"ב דמקואות:

סודרין אותם וכו'. כדי שלא יפסלו בלינה שאין יכולין להקטירן עד למחר [לאחר] שיקטירו אברי תמיד. ואם לא סודרן על המזבח היו נפסלים בלינה ואמרי' בזבחים בפרק המזבח [דף פ"ז] דאין לינה במזבח. וכבש הרי הוא כמזבח לכל דבר. ולאחר שיסדרו את המערכות יחזרו את האברים על המערכה ויציתו בה האור. לשון המפרש [*ועיין במשנה ד']:

בסובב על הכבש. עמ"ש במ"ג פ"ה דזבחים ובמ"ג פ"ו [שם]:

ראוהו אחיו לאותו שתרם המזבח:

שירד מהמזבח:

והם רצו ובאו להכיור. דביני ביני כבר הניח התורם את הגחלים במזרח הכבש:

מהרו וקדשו ידיהן ורגליהן מן הכיור דמדהיו רבים לא היה אפשר להם לילך בצניעות בלי המולה כהתורם [בפ"א סי' נ"ה]. להכי שפיר טפי שירוצו ולא ישהו הרבה בלי קידוש בין אולם למזבח:

נטלו את המגריפות יעים, עשוין כמין שויפעלן לחתות בהן הדשן לפנותו לתפוח:

ואת הצינורות מזלגות לתחוב בהן האיברים שלא נתאכלו באש. ולסלקן:

האברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב סונקין אותם לצדדי המזבח סולקין ר"ל סולק, דל' ונ' ממוצא א' ומתחלפין. ור"ל תוחבין אותן בצינורות ומניחין אותן בצדדי האש שיונחו שם עד אחר שיסדרו המערכה החדשה ויחזירום לשם [עי' לקמן סימן ל"ו]:

סודרין אותם בסובב על הכבש ר"ל יסדרום ע"ג כבש שכנגד גג הסובב, או על גג הסובב גופי' דשם הוא למעלה מחצי גבהו של מזבח, והו"ל כאילו נשארו ע"ג המזבח. רק צריך שיניחום סמוך לכבש, כדי שיהיה נוח לחזור ולטלן משם להחזירן למערכה [כפ"ב מ"ה]. אבל ביסוד, או בכבש שכנגד היסוד, לא הניחום, דשם הוא חציו התחתון של מזבח וה"ל כמורידן מהמזבח ואסור [תוס' יומא דמ"ה ב']:

דאוהו אחיו. לאותו שתרם את המזבח ואסדרא דלעיל קאי. ואיתה פ' קבלה דף כ' ואמרינן התם אליבא דרבא דמתניתין דקתני מיהרו וקדשו ידיהם ורגליהם ואין נפסל קדוש זה בלינה דהא אכתי לא עלה עמוד השחר ור' אלעזר בר"ש היא ואע"ג דלר"א בר"ש ס"ל דכיון שקידש בתחלת עבודה יכול לעבוד אפילו מכאן ועד עשרה ימים ואינו צריך לקדש עוד. הכא מיירי בכהני חדתי פירוש שלא שמשו בלילה ולא היו רחוצים ידים ורגלים. אבל רבי אליבא דרבא דאמר דס"ל דלינה פסלה אף בקדוש זה אע"פ שלא היה מתחלת הלילה אלא מקרות הגבר מתניתין דמכשר האי קדוש בקריאת הגבר דלא כרבי אלא כר"א בר"ש כדכתבינן:

נטלו את המגריפות וכו' תוס' פ' המזבח מקדש (זבחים דף פ"ו.) בפירוש רעז"ל סונקים וכן בגדי מסנקן בריש גמרת פסחים ופירש גדי שהוא עיף ע"י נענוע ונגיחות שמתנגחין זה בזה. והכי איתא נמי בס"פ במה אשה האומר גד נדי וסינוק לא פרש"י ז"ל התמזל מזלי. וסנוק לא עיף אל תהי ע"כ. והרא"ש ז"ל פירש סונקים נון ולמד מתחלפים אל פשטתם כמו אן פשטתם נשכה כמו לשכה וחברו במסכת מקואות המסנק את הטיט ע"כ וז"ל הראב"ד ז"ל סונקים מפ' בערוך כל דבר שהוא מרובה וגדול יותר מן האחר קרי סינוק כדתנן בפ' שני דמקואות המסנק את הטיט לצדדין פירוש כמו הממלא כלומר שמריק אותו מצד אחד וממלא אותי לצד אחר הר נמצא שאותו מקום יהיה גדול ומרובה יותר מן האחר וכן פירוש גדי מסנקן דבריש גמרת פסחים שהיה ממולא בצים ותבלים ואוכל ממנו אכילה גסה כמן כן בכאן יש לפרש סונקים כלומר מניחין אותם לצד אחד במזבח והרי יהיה אותו הצד יותר מלא מן האחר ע"כ והרמב"ם ז"ל לא פירש רק סונקים עושין אותו כרי ע"כ דומה שמסכים לפירוש הערוך ז"ל:

לצדדין לצדי המזבח אצל המערכה ועל גג הסובב אם אין הכבש מחזיקן הרא"ש ז"ל. ואיתה בתוספות פ"ק דיומא דף כ':

בסובב ע"ג הכבש נ"א בסובב או על הכבש וכן הוא בת"כ פרשת צו פרק שני. נ"א בכבש ע"ג הסובב. ופירש הראב"ד ז"ל פירוש או על הכבש שאם לא יחזיק הסובב יסדר גם על הכבש. וביד פ' שני דהלכות תמידין ומוספין כולה מתניתין עד סוף סימן ב' בסימן י"ג י"ד ושם כתוב סודרין אותם בכבש כנגד היסוד: