משנה טהרות פרק ח׳ משנה ז׳

כבר התבאר במקומות רבים ממה שקדם שהמשקין יטמאו הכלים וישובו אלה הכלים שני לטומא' וזה מדרבנן ועוד יתבאר בט"ו מכלים שמשקין טמאים שנגעו באחורי כלי נטמאו אחוריו ולא נטמאו תוכו לתרומה וביארנו בפתיחה זו שמשקים טמאים תחלה לעולם ואפי' נטמאו בשני לטומאה אם נטמא אחורי הכלי במשקים טמאים שבאחורי הכלי שני ואם נגעו אוכלין טהורים באחורי זה הכלי לא נפסלו והיה ההיקש שתפסל ותשוב שלישי אך רבי אליעזר יקל בזה להיותה טומאה קלה מדרבנן והוא אמרם מ"ש אחורי כלי דנקט משום דקילא טומאתן (ופה) [ומשו"ה] אמר מטמאי' את המשקים אפי' דחולין ואין פוסלין את האוכלין אפי' מתרומה ורבי יהושע אומר שאחורי זה הכלי ג"כ פוסלי' את האוכלין כמו כל שני ק"ו מטבול יום אשר פוסל את התרומה ואינו מטמא את המשקים כמו שביארנו בשמיני מפרה כ"ש זה אשר יטמא משקים שהוא יפסול [צ"ל ור"א לא] לא יקיש ק"ו בין טבול יום דאורייתא ואחורי הכלים דרבנן לפי שהוא אומר אין דנין דברי סופרים מדברי תורה ובא שמעון אחי עזריה ואמר שדברי רבי יהושע אשר אמר שאחורי הכלי פוסלין את התרומה איננו אמת בשום פנים וכן מאמר רבי אליעזר אשר אמר אין פוסלין איננו אמיתי אבל הוא אמיתי באלו הפנים וזה שאחורי הכלים אם נגעו במשקים שבו אלה המשקים תחלה והן מטמאים אוכל אחר וישוב שני וזה השני יפסול אוכל שלישי הנה עברה הטומאה מאחורי הכלי לאוכלין באמצעות המשקים ואם נגעו האוכלים עצמן באחורי הכלי לא יפסלו ולזה מאמר האוכלים לאלו המשקים אם נטמאו מאחורי הכלי וטמאה מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני ויהיה שמעון אחי עזריה על זה הפי' בלתי חולק על ר"א אלא דומה למפרש למה שיובן מסברתו ובהיות אפשר שיהיה הפירוש הנוטה בזה המאמר שרבי אליעזר סובר שהמשקים שנטמאו מאחורי הכלי לא יטמאו אוכלים ואע"פ שהן בעצמן משקין טמאין ויהיה ר' שמעון חולק על זה ויהיה מאמרו לא כך ולא כך לא כרבי אליעזר אשר יאמר לא תפסול משקים שנטמאו מאחורי הכלים לאוכלין לולי שאני מצאתי לשון התוספתא היות משקים שנטמאו מאחורי הכלים יטמאו כלים ויטמאו אלה הכלים אוכלים והש"ס הנה פסק שם הל' כרבי אליעזר והנה אי אפשר שיפורשו דברי שמעון אחי עזריה אלא כמו שזכרנו:

רבי אליעזר אומר כתב הר"ב דהלכה כמותו דהכי אפסיק בגמ' פ"ק דנדה דף ז':

ואין פוסלים את האוכלים. פי' הר"ב אפילו דתרומה אבל לקדש אין אחורים כדתנן ברפ"ג דחגיגה וספכ"ה דכלים:

ופוסלין את האוכלים. כ' הר"ב ק"ו מטבול יום וכו' ואחר יאכל מן הקדשים וכו' דקרא בתרומה משתעי כדמפרשינן בגמרא פרק הערל (יבמות דף ע"ד) והעתקתים במשנה ג' פ' בתרא דנגעים:

אחורי כלים להכי נקט אחורי כלים. דאילו שנטמא תוך הכלי ממשקין אע"ג שטומאת משקין לכלי אינו רק מד"ס. דמדאורייתא אין כלי מקט"ו רק מאהט"ו. אפ"ה מדנטמא מתוכו נטמא כל הכלי. ובכה"ג גם לר"א בכל מקום שיגע הכלי באוכלין תרומה נעשים שלישי. והרי מדכל הכלי פוסל את התרומה. מטמא גם כל מקום שבהכלי גם למשקין חולין להיות תחלה [כפרה פ"ח מ"ו]. ולא הוה פליג ר"א. אבל הכא שנטמא רק אחורי הכלי ממשקין. דאז גבו ותוכו טהור [ככלים פכ"ה מ"ו]. דעשו בה הכירא בטומאה זו. כדי שידעו שטומאת משקין לכלי הוא רק מד"ס ולא ישרפו עליו התרומה [כשבת יד"ב]. ולפיכך מדקילי טומאה זו שאינה מתפשטת על כל הכלי. פליגי בה אם יפסלו אוכלי תרומה שנגעו בהאחוריים [ועיין רש"י נדה דז"ב]:

שנטמאו במשקים אפילו דחולין שנגעו באחוריים. דמדמשקין עלולין לקט"ו בלי הכשר. לפיכך נטמאו בכל דהו. ונעשו ראשון לפסול חולין שנוגע בהן לעשותן שני:

רבי אליעזר אומר מטמאין את המשקין אפילו דתרומה. שכשנגעה תרומה באחוריים נשארה טהורה:

רבי יהושע אומר מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלין של תרומה. דהמשקין שהן תחלה. עשו להאחוריי' שני. והתרומה שחזרה ונגעה בהאחוריים נעשת שלישי. דס"ל דאע"ג דטומאת אחוריים קילי שלא התפשטה על כל פני הכלי. אפ"ה במקום שנטמא הכלי. דינו כשאר שני שעושה שלישי בתרומה [כלעיל פ"ב מ"ו]:

שמעון אחי עזריה נקרא כך על שם אחיו. מדהי' אחיו מחזיקו בפרנסה כדי שילמוד תורה [ושמעון זה היה דודו של ראב"ע. ועמ"ש בס"ד פ"א דזבחים סי' י"ג]:

אומר לא כך ולא כך ר"ל אחוריים שנטמאו במשקין. אמ"ט משקה חולין כד"ה. וגם לא פוסל אוכלי תרומה כדברי ר' יהושע:

אלא משקין ר"ל רק בהא מודינא לכו להחמיר בטומאת אחוריים כאילו נטמאה כל הכלי. דמשקין שנטמאו באחורי הכלים דהיינו משקה תרומה. שכשנגעו בהאחוריים נעשו ראשון. וכשחזרו ונגעו בתרומה נעשת שני. והיינו מטמאים א'. שהמשקין ההן עושין לתרומה שנגעה בהן שני. והשני ההוא שוב פוסל א' בתרומה. א"נ ר"ל. דכולהו אהמשקין קאי. וה"ק. המשקין מטמאין א' בתרומה. שאם נגעו המשקין הללו בתרומה. טמאוה. שהרי שני בתרומה טמא הוא. ופוסלין א' בחולין. שכשנגעו המשקין הללו בחולין לא נעשו רק פסול. ועמ"ש בס"ד בפרה [פ"ח כ"ב]:

הרי זה אומר האוכלין תרומה להמשקין תרומה שטמאוה:

מטמאיך מטמאיך. דהיינו האחוריים. דס"ל לשמעון כר' יהושע דדנין ק"ו ד"ס מד"ת. אלא שדן איפכא. דר' יהושע יליף אחוריים בק"ו מטבו"י. מה טבו"י שאינו מטמא משקין חולין. אפ"ה פוסל אוכלי תרומה. אחורי כלים שמטמאין משקה חולין. אינו דין שיפסלו אוכלי תרומה. ושמעון יליף ק"ו איפכא מה אם טבול יום שפוסל אוכלי תרומה אינו מטמא משקה חולין. אחוריים שאין פוסלין אוכלי תרומה. אינו דין שלא יטמאו משקה חולין [ועיין נדה דז"ב]:

והא דאצטריך ר"י לומר מטמא משקין. והרי גם ר"א ס"ל הכי. ולא הול"ל אלא אף פוסלין את האוכלין. נ"ל דה"ט משום דעיקר ילפותא דר' יהושע שיטמא אחוריים לאוכלין. הוא רק מדמטמאי אחוריים את המשקין וס"ל לר' יהושע דדנין ק"ו ד"ס מד"ת [כידים פ"ג מ"ב]. וה"נ יליף הכא כלי שנטמא במשקין. שטומאתו מד"ס. בק"ו מטבו"י דטומאתו מדאורייתא. וה"ק. ומה טבו"י שאינו פוסל משקין חולין. דהרי כל נגיעותיו של טבו"י. בין באוכלין בין במשקין בין של תרומה בין של קודש. אינן רק פסולין. ובחולין בין אוכלין ובין משקין שנגעו בטבו"י טהורין לגמרי [כמעילה דח"ב]. ואפ"ה פוסל הטבו"י מאכל תרומה. אחורי כלי שפוסל משקה חולין אינו דין שיפסול מאכל תרומה. וא"כ אצטריך ר' יהושע מה"ט לומר מטמא משקין. דר"ל דמשום דמטמא משקין פוסל נמי אוכלין. מיהו ר"א לטעמיה אזיל דס"ל אין דנין ק"ו ד"ס מד"ת. והרי טומאת אחוריים מד"ס. וטבו"י דאורייתא הוא [כיבמות דף ע"ד ב']:

ואע"ג דגם לר"א היו יכולין האוכלין לומר כך להמשקין. עכ"פ מדס"ל לר"א דהאחוריים מטמאין עכ"פ גם למשקין חולין. אין להאוכלין תרומה תלונה כל כך על משקין של תרומה כשיטמאום:

בפי' רעז"ל אבל אם נטמא תוכו במשקים טמאים נטמא כולו. אמר המלקט וה"נ בתוכו מודה ר' אליעזר לר' יהושע:

עוד בפירושו ז"ל ר' יהושע יליף דאחורי כלים פוסלין אוכלי תרומה קל וחומר מט"י וכ' אמר המלקט ובתוספתא שמעון אחי עזריה אומר או חלוף הדברים ומה טב"י שהוא פוסל את התרומה אינו מטמא משקה חולין אחורי כלים שאין פוסלין אוכלי תרומה אינו דין שלא יטמאו משקה חולין א"ר יוסי ראה הלכה זו היאך נחלקו עליה אבות הראשונים ודנו עליה דברי תורה מד"ס ודברי סופרים מד"ת ע"כ. ופי' הרמב"ם ז"ל והיה מאמרו דשמעון אחי עזריה לא כך ולא כך פי' לא כר' יהושע שאמר אחורי כלים פוסלין את האוכלים אינו אמת בשום פנים וכן ר' אליעזר אשר אמר אינם פוסלין אינו אמתי בכל אבל הוא אמתי באלו הפנים וזה שאחורי הכלי אם נגע במשקים שבו אלו המשקים תחלה והן מטמאים אוכל אחר וישוב שני וזה השני יפסול אוכל שלישי הנה עברה הטומאה מאחורי הכלי לאוכלין באמצעות המשקים ואם נגעו האוכלין עצמן אחורי הכלי לא יפסלו ויהיה שמעון אחי עזריה על זה הפירוש בלתי חולק על ר' אליעזר אלא דומה למפרש וכו'.

בסוף פי' רעז"ל והלכה כר' אליעזר אמר המלקט וכן קתני בתוספתא והלכה כדבריו והיא אחת מד' מקומות דהלכתא כותיה כדכתבי' בפ"ק דנדה: