משנה טהרות פרק ו׳ משנה ח׳
מסכת טהרות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
בָּסִילְקִי, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם עוֹמֵד הוּא בַפֶּתַח הַזֶּה וְרוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין בַּפֶּתַח הַלָּז, רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָךְ וּלְכָךְ. וְאִם לָאו, רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטֻּמְאָה:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
בסילקי. פלטיא גדולה. והכי אמרינן בפרק ב׳ דיומא [דף כ״ד] לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה:
ורואה את הנכנסין ואת היוצאין. דכי רואה הנכנסים והיוצאים חשיבא רשות היחיד טפי. ואין הלכה כרבי יהודה:
עוד מפרשים על משנה טהרות פרק ו׳ משנה ח׳
פירוש המשניות לרמב״ם
בסילקי. הוא בנין גדול מאד נמשך לרוחב הפתחים כמו המקומות אשר יבנו להקהיל העם והוא מבנין המלכים ולזה יאמרו בסילקי של מלכים ואין הלכה כרבי יהודה:
תוספות יום טוב
רי"א אם עומד כו' ורואה כו'. עיין מ"ש בזה במשנה דלקמן:
תפארת ישראל – יכין
בסילקי הוא חדר גדול זאאל בל"א. שמיוחד לאספת כל מנהיגי העיר והמדינה להתיעץ בענין מה. וא"ת מ"ש משאר בית דאע"ג דמצויין שם לפעמים הרבה בני אדם. אפ"ה כל שלא היו בשעת הולדת הספק ג' בני אדם ביחד. הו"ל סט"ו ברה"י. ומ"ש בסילקי. י"ל התם הבית שייך לבעלים ידועים. וכל מי שנכנס לשם ודאי אדעתי' דבעלים נכנס. משא"כ הכא. הבית אין לו בעלים ידועים אלא שייך לרבים. וכל חד אדעת עצמו קאתא לשם [וכדאמרינן במגלה [כו"א] לענין קדושת ביהכ"נ. כיון דאדעתא דידי קאתו. כבית הכנסת של יחיד דמי. אע"ג שעשוי לצורך רבים]:
רשות היחיד לכך ולכך דמשום דכשרואה הנכנסים. דמי טפי לרה"י:
תפארת ישראל – בועז
ונ"ל עוד דאפילו בית או חדר ששייך לג' או ד' בני אדם. אפ"ה דינו כרה"י. כיון שבעליו ידועים. משא"כ בסילקי שייך לכל בני המדינה רק לצורך רבים להתאסף שם שריה לפקח לטובת המדינה. מקרי כאילו אין לו בעלים מיוחדים. אמנם עכ"פ קשה מבקעה בימות החמה. שיש לכל שדה בעלים מיוחדים. ואפ"ה מדשכיח שם קוצרים רבים. דינה כרה"ר. כלעיל סי' כ"ה. וא"כ כ"ש בית או חדר ששייך לרבים ידועים. ושכיחי שם ג"כ לפעמים רבים. ואפ"ה אמרינן דדינה כרה"י. י"ל בקעה שאני שנכנסין הקוצרים בימות החמה גם לשדות הסמוכות להשדה שקוצרים בו. ואינן נוטלין רשות על כניסתן דהכי אורחא. לפיכך דינה כרה"ר. אבל בית אע"ג ששייך לג' וד' בני אדם. אין נכרי נכנס לתוכו בלי דעת בעלים. זה הכלל רה"י לא הוה רק בב' לריעותא. שיהי' לו בעלים מיוחדים. ושאין נכרי נכנס לתוכו רק מדעת בעלים. ולפיכך בסילקא או בקעה. דהוה רק חדא לריעותא וכ"ש בדאיכא ב' לטיבותא. דינה כרה"ר:
מלאכת שלמה
ר' יהודה אומר אם עומד הוא וכו'. כשהוא יכול לראות מפתח לפתח אז הוי מקום סתירה כי הוא מרגיש בנכנסים והם אינם מרגישים בו עד שיקרבו אליו אבל כשאינו רואה את הנכנסין לא הוי מקום סתירה כי ירא שיבואו עליו ולא ירגיש בהם ובשדה שהוא מקום אויר ומגולה קתני בתוספתא כשהוא עומד בצד זה ורואה את הנכנסין ואת היוצאין בצד הלז דהוי רה"ר לטומאה לפי שרואין אותו מכל צד ולא הוי מקום סתירה. הרא"ש ז"ל. וכבר כתבתי התוספתא לעיל. וז"ל הר"ש ז"ל ורואה את הנכנסין משמע דחשיב רה"י טפי כשרואה את הנכנסים והיוצאין מכשאינו רואה וגבי שדה תניא לעיל איפכא ויש ליתן טעם בזה ובזה ובתוספתא גרסינן בהך דמתני' כמו בברייתא דלעיל. וז"ל התוספתא בסלקי שיש לה שני פתחים מכוונים זה כנגד זה וכן סטיו שהוא גדור מכאן ומכאן וריוח בין העמודים ר' יהודה אומר אם עומד בצד זה ורואה את הנכנסין ואת היוצאים בצד הלז רה"י לשכת ור"ה לטומאה ואם לאו רה"י לכאן ולכאן ע"כ:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה טהרות פרק ו׳ משנה ח׳?
משנה טהרות פרק ו׳ משנה ח׳ פותחת במילים ״בסילקי רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטמאה רבי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה טהרות פרק ו׳ משנה ח׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת טהרות פרק ו׳?
בפרק ו׳ של מסכת טהרות יש 10 משניות, וזו המשנה ה־8 בו.
עוד: מסכת טהרות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Tahorot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Tahorot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Tahorot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Tahorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)